"יש לנו הצעה משתלמת בשבילך לזמן מוגבל בלבד", בישר אס.אמ.אס שקיבלתי לאחרונה מהבנק. פתחתי והופתעתי לראות שעל פניו, לא רק הכותרת מבטיחה: פיקדון לחצי שנה, עם אפשרות להוציא את הכסף שחסכתי על בסיס חודשי, ואם אשאר עד תום התקופה? עד 4.15 אחוז ריבית בפירעון.

רווח כזה, כעבור שישה חודשים בלבד, נשמע חלום. אבל כשהרמתי טלפון מיד לבנקאי, הוא הבהיר לי שחלמתי בהקיץ: "אין דבר כזה, הכוונה לריבית השנתית שלנו", פסק גם כשהתעקשתי שהם אלו שהציעו חיסכון לחצי שנה בלבד, כך שבפועל אי אפשר לקבל את התמורה הזאת בשום מועד פירעון. "ההצעה המשתלמת" התבררה כלא יותר ממוצעת.

כמה ימים אחר-כך גיליתי שהבנק שלי, בנק לאומי, דווקא חי את החלום: בדו"חות הכספיים שלהם ל2024, הם רשמו שיאי רווח של כל הזמנים – כמעט עשרה מיליארד שקלים בשנה אחת. זה הכי הרבה שבנק בישראל הרוויח בשנה אי פעם. בעלי המניות שלהם? קיבלו 40 אחוז מעוגת הרווחים, הלקוחות? כל עוד זה תלוי בהם, ימשיכו להסתפק בפירורים.

זאת בדיוק הסיבה שאסור שזה יהיה תלוי רק בהם ובתמימות הפיננסית שלנו. אמנם יש מקום לביקורת גם על אלו שעדיין נותנים לכסף עודף לשכב בעובר ושב, צובר אבק וירטואלי במקום איזושהי ריבית. אבל מי שטרחו להזיז אותו משם כבר יודעים: הבנקים מסבנים את הלקוחות ב"הצעות משתלמות" עם תנאים "מיוחדים" שמקשים להשוות את מה שהם נותנים לכמה נקבל במקומות אחרים. ובכלל, למרות שנעשו ניסיונות בשנים האחרונות לעורר תחרות במערכת הבנקאית, בינתיים הענף הזה עדיין מנומנם וריכוזי.

אבל את הבשורה לא חייב להביא שחקן חדש וצעיר, בענף הבנקאות יש מבוגר אחראי –  בנק ישראל. רק שתחומי האחריות שלו רבים, ביניהם גם להיות זה שמפקח על הבנקים, השוטר הרע שצריך, וגם  לשמור על היציבות הפיננסית שלהם, השומר הטוב שימנע מהם לסכן את הכסף שלנו. מקריאה של דו"חות הבנקים ברור, ולא בפעם הראשונה, שבנק ישראל מצטיין בתפקיד השומר הטוב ונכשל בתפקיד השוטר הרע. כשהבנקים מרופדים ברווחי עתק? היציבות שלהם מוגנת. אבל כשרווחי כל הבנקים מזנקים? זה לא עדות להתנהלות יוצאת מן הכלל, זה עדות שהכלל הפך לחזירות.

זה המצב מאז שהחלו העלאות הריבית. כבר לפני מעל לשנתיים גילינו את תופעת הלוואי שלהן: מי שבמינוס נפגע מזה בגדול, מי שבפלוס נהנה רק מעט, הבנקים כמובן גזרו קופון על שני הצדדים. נגיד בנק ישראל אמיר ירון אמר לבנקים בתגובה שהוא מצפה ליותר – תנו ריבית גם על כסף בעובר ושב, תצ'פרו יותר את החוסכים. אבל לא עשה דבר כשהבנקים לא ענו על הציפיות שלו.

זה הזמן להכיר עוד כובע, שלישי, של בנק ישראל על פי החוק: "לתמוך במדיניות הכלכלית של הממשלה". אבל כשהממשלה הבהירה שמדיניותה לגרום לבנקים להרוויח פחות ולציבור לקבל מהם יותר, במקום לתמוך ירון שם מקלות בגלגלים. מול כל הצעת חוק שנועדה בסך הכל לחייב את הבנקים לעשות את מה שהנגיד בעצמו ביקש מהם, הוא הניף דגל אדום של פגיעה בעצמאות בנק ישראל.

בכנסת פיזרו אנשיו שוב ושוב נבואות זעם למה יקרה בתרחיש כזה: פגיעה באמון השווקים ואיתה ביציבות הכלכלית שלנו. כך רוב ההצעות רוככו ודוללו, עד שנשארו כמעט ללא בשורה. בקרוב יאושרו סופית שני חוקים: הבנקים יצטרכו לקוחות שהשאירו מעל ל15 אלף בעו"ש, קריאת השכמה שבתקווה תעורר אותם לעשות עם הכסף שלהם יותר. בנוסף בנקים גדולים יחויבו לאפשר לכל אחד לחסוך אצלם בפיקדון, גם בלי להעביר לשם את יתר הפעילות הבנקאית, אך בעקבות לחצי בנק ישראל ירד מההצעה הסעיף שנועד לוודא שזה יקרה בתנאים טובים, לפחות כמו של הלקוחות שלהם על מלא. גם את המעט ומאוחר מידי הזה ירון עוד מנסה לבלום, לאחרונה שוב ביקש מהבנקים לתת לציבור יותר הטבות זמניות כדי להוריד את הלהבות, אבל זה לא יביא פתרון קבוע.

מההתנהלות הזו כולנו מפסידים, החוסכים והחייבים. אבל גם בנק ישראל עלול למצוא את עצמו מופסד במערכה הגדולה. כי עכשיו, במקביל, נפתחה מולו חזית נוספת מכיוון לא צפוי: המשנה לנגיד, אנדרו אביר, לא מונה לקדנציה נוספת. זה אמור להיות הליך שגרתי, הנגיד מבקש והם רק מאשרים, אפילו בשיחת טלפון. אבל כבר חודשים הם לא נענים לבקשה ואפילו עכשיו, כשאביר הפסיק לכהן בתפקיד, לא רואים בעובדה שאחת המשרות הכלכליות הבכירות לא מאויישות עניין בוער. עוד ניסיון לפגוע בשומרי הסף ולמנות מקורבים? תחת הממשלה הנוכחית, זה הפך להיות החשד המידי. אבל תחת הנגיד הנוכחי, קשה שלא לתהות אם זו לא נקמה ממניע אחר,  ניסיון להחזיר לו באותו מטבע ובמקום לתמוך במדיניותו, לעכב עם מקלות בגלגלים?

כך או כך, הפעם ברור שזאת סכנה אמיתית, לעצמאות של בנק ישראל ולכלכלה שלנו. רק שכמו במשל העתיק של איזופוס על הילד שצעק "זאב זאב", אחרי שנים של זעקות מול כל ניסיון לכרסום עדין של ח"כים זוטרים באוטונומיה של הבנק, אזעקת האמת על ההתערבות בצמרת? עלולה ליפול על אוזניים עייפות.

עוד ב-

שיא כל הזמנים: זה הרווח הנקי שרשם בנק לאומי ב-2024

לכתבה המלאה