נראה כי אין עוד צורך להוכיח את תופעת ההתחממות הגלובאלית, אולם נתוני קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, המתפרסמים היום מדגישים שוב את הנזקים הגדולים הנגרמים לחקלאים כתוצאה מכך. מסיכום הנתונים עולה כי קנט תפצה חקלאים בכ-130 מיליון שקל בעקבות נזקי מזג האוויר בחורף האחרון (דצמבר 2020-אפריל 2021), זינוק של כ-30% לעומת החורף הקודם, בו פיצתה קנט את המגדלים בכ-102 מיליון שקל.

זאת, למרות שלכאורה לא מדובר היה בחורף "חורפי" במיוחד. מנתוני קנט עולה כי נזקים משמעותיים במיוחד נגרמו דווקא בשל מספר אירועי קיצון ובשל כך שהחורף היה חם יחסית ובשל היעדר מנות קור הקריטיות להתפתחות הפירות. כתוצאה מכך לחקלאים צפויה ירידה משמעותית בהיקף התוצרת, ירידה שאת היקפה ניתן יהיה לאמוד רק בהמשך השנה, אולם כבר כעת צופים בחברה כי ענף הפירות יספוג נזקים של עשרות מיליוני שקלים.

הטמפרטורות הגבוהות גרמו לחוסר יבול – מטעי הפירות בצפון הארץ לא מלבלבים
מסיכום הנתונים עולה כי במהלך חודשי החורף התקבלו בקנט למעלה מ- 4,200 דיווחים של חקלאים על נזקים לגידולים השונים. מרביתם בשל מספר אירועים עוצמתיים. שינויי מזג האוויר הקיצוניים והתכופים באו שוב לידי ביטוי בכך שבראשית החורף היינו עדים לאירוע גשם קיצוני במהלכו ירדו בחלק מהמקומות  170 עד 220 מ"מ של גשמים ונשברו בו שיאי גשם ליממה אחת ולשתי יממות. בעקבות האירוע התקבלו בקנט כ- 140 הודעות סערה ושטפון, בעיקר בענפי ההדרים והירקות.

לאחר אירועי הגשם המשמעותיים, היינו עדים לעצירה מוחלטת של גשמים לתקופה ארוכה ויוצאת דופן של 19 יום, ובכלל זה לטמפרטורות גבוהות. בקנט מציינים כי אירוע כזה הוא יוצא דופן לחודשי החורף המרכזיים ועתיד לגרור בעקבותיו נזקים משמעותיים, של עשרות מליוני שקלים,  לגידולי ירקות ופירות כתוצאה מפגיעה בכמויות היבול הצפוי. את השלכות הפגיעה ניתן לראות בימים אלה, בכל צפון הארץ, במטעי פירות שלא פרחו ואינם מלבלבים.  בקנט מדגישים כי נזקים אלו מבוטחים במסגרת ביטוח אסונות טבע ומעריכי קנט עמלים בימים אלו על בחינה ראשונית של המצב במטעים הניזוקים.  

במחצית פברואר היינו עדים שוב למערכת קיצונית שגרמה לנזקים כבדים בזמן קצר וכללה מזג אוויר סוער, רוחות עזות, ברד ושלג. כמויות המשקעים באירוע זה היו גדולות והגיעו באזורים רבים לכ-100-140 מ"מ. בעקבות מערכת זו בלבד התקבלו בקנט למעלה מ-900 דיווחי נזקים. הענף המרכזי שנפגע במערכת זו היה ענף הירקות ולאחריו הפירות, הדרים והפלחה.

החום החריג נמשך גם בסיומו של החורף כאשר על פי נתוני קנט, צבירת ימי החום בחודשים מרץ ואפריל הייתה 100% ומעלה מהממוצע הרב שנתי, ובחלק מהמקומות הגענו ל-140% מהצפוי לתקופה.

פיצוי של כ-60 מיליון שקל בשל חוסר יבול ואבדן הכנסה
על פי נתוני קנט, את עיקר הנזקים בחורף ספגו מגדלי הפירות, ובעיקר בשל היעדר יבול. מהנתונים עולה כי קנט צפויה לפצות את מגדלי הפירות בכ-60 מיליון שקל, את מגדלי הירקות במעל ל-30 מיליון שקל ואת מגדלי העופות בכ-6 מיליון. נזקים משמעותיים נוספים נגרמו למגדלי הבקר, ההדרים, בתי הצמיחה והמדגה. בנוסף, קנט צפויה לשלם למגדלי הפלחה כ-20 מיליון שקל, כתוצאה ממיעוט בגשמים באיזורים הדרומיים. זאת במסגרת ביטוח ההכנסה שהחל לפעול לפני שנים אחדות המבטח כנגד אובדן יבול כנגד ואובדן הכנסה, ומסייע לחקלאים לשמור על השטחים בדרום הארץ.  

לדברי שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, החורף האחרון מצטרף לתופעות להם אנו עדים בשנים האחרונות של התגברות מקרי קיצון שבזמן קצר גורמים לנזקים עצומים, כאשר בחורף האחרון הצטרף אליהם החום היחסי. "הגידולים השונים זקוקים במהלך החורף למנות קור לשם התפתחות תקינה ועל מנת שיניבו בסופו של התהליך את היקף התוצרת המצופה. אולם, החורף האחרון היה חם מהממוצע ומבחינת שעות קור ומכסות צינון, סיימנו את חודשי החורף העיקריים עם ערכי צבירת קור נמוכים באופן ניכר מהערכים האופייניים לתקופה זו. דבר זה עתיד להשפיע על גידולים רבים ואנו נראה סימנים של ירידה משמעותית בהיקף התוצרת בהמשך השנה" אומר תורג'מן. בקנט מציינים כי חוסר היבול מכוסה בביטוח וכי על פי הערכות ראשוניות קנט צפויה לפצות את החקלאים בכ-60 מיליון שקל בשל כך, אולם היקף הנזקים הסופי יקבע במהלך השנה.

"למעשה" אומר תורג'מן, "לחקלאים כמעט ואין אפשרות להתמודד עם נזקי ההתחממות הגלובאלית והסיכון הוא שלאור משבר האקלים והיקף הנזקים, ללא תמיכה משמעותית בפרמיות שיאפשרו לחקלאים הגנה ביטוחית במחיר סביר החקלאים יפחיתו את הסיכונים. כתוצאה מכך לא יוכלו לספק את כל המזון בצורה רציפה. מבחינה משקית ולאומית מדובר בפגיעה בעצמאות המזון ובחשיבות השמירה על גידולים כחול-לבן, תנודות בכמויות, קפיצות משמעותיות במחירים, מחסור בתוצרת חקלאית טרייה בתקופות מסוימות ונטישת קרקעות המדינה". לדבריו, "המדינה חייבת להיערך להשלכות משבר האקלים ואינה יכולה להסתמך, בתקופת מחסור, על גורמים זרים, ובטח לא במשבר אקלים בו לא ניתן לדעת מה יהיו הנזקים במדינות אחרות".