בריאות

ממשיכים בחיים: ההחלטה האמיצה של לוחמים מחוץ לשדה הקרב

בשעה שמשפחות רבות קרועות מדאגה וחוששות לעתידן, ובמציאות בה "המשכיות" היא מושג טבעי מההוויה הישראלית, חשוב להכיר באפשרות לממש את רצונו של מי שהלך לעולמו להמשיך את מורשתו. דווקא בתוך עננת השכול, מדובר בדרך אנושית ומעוררת השראה להפיח תקווה בים של אפלה
עו"ד אירית רוזנבלום | 
אירית רוזנבלום (צילום אביגיל עוזי)

יש טקסטים שאף אחד לא רוצה לכתוב ומעטים רוצים לקרוא. אך לעולם לא אסלח לעצמי אם לא אסביר, כי מה שהיה לא יהיה ומה שלא הצלחנו להציל לא יינצל. עכשיו הזמן לדבר על כך, כי אין זמן טוב. המלחמה שאנו בעיצומה הציפה את הצורך של חיילים ומשפחות רבות, לחשוב על מה עלול לקרות אם… כולם קרועים מדאגה וחוששים לעתידם, חשוב לדעת ואף להאמין, שהמוות אינו סוף פסוק והוא יכול להכיל גם תקומה וצמיחה.
שימור פריון ושימוש בזרע גם לאחר המוות טומנים בחובם חיים חדשים. אלו נושאים פחות מדוברים ופחות מוכרים, אך למעשה, בינינו מסתובבים כמה אנשים שזכו להגיע לעולם כתוצאה מהאפשרות הקסומה הזו: לממש את רצונו של מי שהלך לעולמו, בהמשכיות. למותר לציין כי כבר לפני יותר מ-20 שנה עלתה לסדר היום שאלת שימוש בזרעו של חייל, בעקבות מותו של סמל קיוון כהן ז"ל.
משום שלא היה אז חוק או ניסיון עבר ממשי, נדרש הייעוץ המשפטי לממשלה לתת מענה. הוא מצא שאין דרך אחרת לבד מפנייה לבית משפט, על מנת לקבל צו שיפוטי המורה על נטילת הזרע לאחר המוות. חלפו השנים, גברה המודעות, עלה היקף הבקשות. שלושה ימים לאחר מתקפת הטרור הנפשעת ובעקבותיה, שוב קבע הייעוץ המשפטי לממשלה כי ניתן לבקש לשאוב זרע מאדם שנפטר גם בלי הצורך לפנות לבית משפט לקבלת צו. 
מדובר בבשורה רגישה ומלאת חמלה. התהליך להוצאת זרע הפך להיות נגיש יותר, אבל.. זה רק שלב ראשון. כדי שאפשר יהיה להשתמש בזרע לצורכי הולדה, במקרה של אסון, הדרך טרם נסללה והיא חייבת לעבור דרך בית משפט תוך הצגת ממצאים המעידים על רצונו של הנפטר להמשיך את מורשתו.   
אל מול מציאות ישראלית שהמילה "המשכיות" הופכת להיות יותר ויותר טבעית בהוויתה,  גייסתי צוות עורכי דין מתנדבים שיסייעו וילוו את מי שיחפוץ בכך, השלב הראשון הוא להחתים את מי שחיים על מסמך "אחריי" – "כתב רצון להמשכיות"  כזה שמבהיר בדיוק את רצונו של החייל להביא ממנו צאצאים, מסמך ברור ומדוייק המבטא את רצונו של החותם שיוולדו ממנו ילדים גם לאחר מותו.
 
המסמך מניח את היסודות לכבד את ההחלטה שלו להמשכיות עבורו ועבור היקרים לו. כאן ועכשיו, דווקא בזמן האפל, אפוף עננת השכול והמוות שאנו שרויים בה. המציאות הזו, שבעבר נחשבה דמיונית, אפשרית היום ומסייעת להצמיח ניצנים חדשים על גבי היסודות שחרבו. זוהי אפשרות אנושית מעוררת השראה. בתוך האובדן, הכאב והשכול, מדובר בתקווה חדשה ליצור הזדמנות חדשה.
לא רציתי לכתוב את המאמר הזה, קשה לי להאמין שיש מי שרוצה לקרוא אותו, אבל הוא חשוב כל כך וקריטי כל כך. חשוב שהוא יגיע לכמה שיותר חיילים, בני ובנות זוג ומשפחות, שיכירו את האפשרות הזאת, היא קרן אור גדולה בתוך האפלה לכל מי שמאמין, ש"במותם ציוו לנו את החיים".
הכותבת היא עורכת דין, מייסדת ארגון משפחה חדשה, יו"ר בנק הצוואות הביולוגיות ומחברת הספר "בגן של אלוהים"
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה