היום (ה') חל חג ט"ו בשבט. החג, המוכר כראש השנה לאילנות, מציין השנה נקודת ציון משמעותית בלוח השנה העברי. החג, שמקורו במשנה, התפתח מיום שנועד לחישובי מעשרות ותרומות לחגיגה סביבתית ותרבותית רחבת היקף.

המסורת היהודית מייחסת חשיבות מיוחדת לשבעת המינים שבהם התברכה ארץ ישראל: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. בסדר טו בשבט המסורתי, נהוג לאכול את הפירות בסדר מיוחד, המתחיל בחיטה ומסתיים ברימון, כאשר כל מין מסמל היבט שונה של ברכת הארץ.

תמרים, מפירות שבעת המינים. (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

מנהג מרכזי שהתפתח בדורות האחרונים הוא נטיעת עצים, מסורת שהחלה עם חידוש ההתיישבות היהודית בארץ ישראל לפני למעלה ממאה שנה. קרן קיימת לישראל (קק"ל) ממשיכה במסורת זו, ומארגנת אירועי נטיעות המושכים אליהם משפחות, תלמידים וקהילות מכל רחבי הארץ.

על פי המסורת הקבלית, לחג מיוחסות סגולות רוחניות משמעותיות. רבים רואים בו הזדמנות לתפילה לפרנסה טובה, בריאות והצלחה, וגם לתפילה לילדים למי שניסה וטרם הצליח להרות, היות שילדים בקבלה נקראים "פירות". אכילת פירות הארץ, במיוחד משבעת המינים, נתפסת כמעשה בעל משמעות רוחנית עמוקה, המסמל את הקשר המיוחד בין עם ישראל לארצו.

פירות יבשים בשוק מחנה יהודה (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

בחג נוהגים לשיר את השיר שמבוסס על סיפור שמובא בתלמוד: 
אִילָן אִילָן בַּמֶּה אֲבָרֶכְךָ
אִם אוֹמַר לְךָ שֶׁיְהוּ פֵּירוֹתֶיךָ מְתוּקִין
הֲרֵי פֵּירוֹתֶיךָ מְתוּקִין
שֶׁיְהֵא צִלְּךָ נָאֶה
הֲרֵי צִלְּךָ נָאֶה
שֶׁתְהֵא אַמַּת הַמַּיִם עוֹבֶרֶת תַּחְתֶיךָ
הֲרֵי אַמַּת הַמַּיִם עוֹבֶרֶת תַּחְתֶיךָ
אֶלָא יְהִי רָצוֹן
שֶׁכָּל נְטִיעוֹת שֶׁנוֹטְעִין מִמְךָ יִהְיוּ כְּמוֹתְךָ

החג מציע מגוון רחב של מאכלים מסורתיים, החל מחלות ועוגיות מחיטה מלאה, דרך זיתים כבושים ותמרים ממולאים, ועד לפירות טריים כמו רימונים ותפוזים. יינות ארץ ישראל מהווים אף הם חלק בלתי נפרד מחגיגות טו בשבט.

עוד ב-

משוקולד דובאי ועד סינייה: מתכוני ט"ו בשבט שאסור לפספס

לכתבה המלאה

עם התגברות המודעות הסביבתית בעולם המודרני, טו בשבט הפך לסמל של מחויבות לשמירה על הסביבה ודאגה לדורות הבאים, תוך שילוב בין מסורת עתיקה לערכים עכשוויים של קיימות ואחריות סביבתית.