בגילוי לב ובאומץ רב, לאחר אסון השבעה באוקטובר איגוד הדירקטורים מציג נחישות רבה מתמיד להצלחת הכלכלה הישראלית. עשרות דירקטורים ודירקטוריות מהחברות המובילות במשק השתתפו אמש (שני) בכנס השנתי של איגוד הדירקטורים בישראל בסימן: "דירקטוריות ודירקטורים עם הפנים קדימה, התמודדות הדירקטוריון עם מלחמת חרבות ברזל". הכנס אירח דוברים מהשורה הראשונה של עולם הכלכלה והציג תמונה רחבה של מצב החברות, בעיות והצעות לפעולות ופתרונות.

מנכ"לית איגוד הדירקטורים הדר צופיוף הכהן הקדישה את הכנס לחטופים , משפחותיהם ולכוחות הבטחון: "אנו שולחים את תנחומינו וכל חיזוק אפשרי , ננסה לפעול ככל האפשר לחיזוק הגיזרה הכלכלית בשביל להראות לכולם שדווקא עכשיו, אנחנו כאן כדי להישאר עם כלכלה יציבה וחזקה מתמיד ודירקטוריונים נחושים להצלחה ושגשוג על אף ולמרות כל האויבים שבאים עלינו לכלותינו".

 
את הכנס פתח ינקי קוינט ממלא מקום מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות והתייחס לסוגיה הבוערת של מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות ואמר: "בנבחרת 1400 דירקטורים כמחצית מתוכן עובדי מדינה, לא בהכרח צריך נבחרת כל כך גדולה, יש צורך לתהליך איכותני כמו שיש כיום באיגוד הדירקטורים. אם היה לכל שר היו שלושה מינויים זה היה משפר את הממשל התאגידי. כל שר רוצה לבחור אנשים שהוא רוצה ומעריך, ויכול לממש את המטרות שלו, רשות החברות צריכה לעסוק בדברים אסטרטגים ולא במינויים , מצד אחד אנחנו רואים משרות לא מאוישות מצד שני עדיין אין חוק דירקטוריון".

עוד הוסיף קווינט ואמר כי: "לעיתים יש הרגשה שהחברות הממשלתיות החצר אחורית של הממשלה, לדוגמא הדרישה למלאי הדלקים של חברת חשמל, לפי חוק החברות הממשלתיות הם לא אמורות לעשות את זה. אם יש רצון מצד הממשלה למלאי דלקים אז היא צריכה לשפות או לתקצב את המהלך. אחרת כל ההתייחסות תהייה לחברות כמו רשות החברות הססאקהסינית שההיא זרוע ישירה של הממשל. אם אנחנו רוצים חברות פרטיות צריך לתת להם הרבה יותר חופש, ולשחרר אותם מהקשר הבלתי ניתק עם הממשלה".

לגבי העדר היו"ר דירקטוריון של חברת חשמל אמר קווינט: "אני מאמין שבימים הקרובים ימונה, למרות היכולות הטובות  של שפיגלר, גם הוא זקוק לדירקטוריון. כשנשאל לגבי הצפי בשוק הנדלן קוינט היה מעודד והשיב: כי יש ירידה של 4% בדירות חדשות ושני אחוז בדירות יד שניה, בנוסף קבלנים נותנים הנחות והטבות לציבור מה שמגיע ל7% פחות, קווינט: "אל תקשיבו לקבלנים שאומרים שהמחירים יעלו, בכל סיטואציה הם חוזים עליה במחיר, הממשלה עושה צעדים נכונים המגמה מתונה ומשמעותית של הורדת מחירים, גם בזמן מלחמה".

אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות התייחס למצב הקשה בו נתון שוק ההון ולדרישה להקלות ברגולציה כסיוע מיידי לחברות ולציבור המשקיעים: "שוק ההון נמצא היום בנקודת שפל מאתגרת במיוחד. אנחנו צוברים פער שלילי בין מדדי ת"א לבין מדדי העולם, אין הנפקות כלל ובטח אין רישום כפול של חברות שנסחרות בנאסד"ק בת"א. דווקא בגלל זה מדובר בהזדמנות לממשלה ולשר האוצר לצאת בשורה של צעדים שיאזנו את התמונה וישנו את המגמה. הגיע הזמן שמקבלי ההחלטות יבינו שחברות הציבוריות הן הבסיס האיתן למשק משגשג. צעדים של הקלות ברגולציה, צעדים של תמריצים לחברות להנפיק, תמריצים לחברות הדואליות לרשום המניות בתל אביב, צעדים של הנפקת חברות ממשלתיות וצעדים של עידוד הפעילות של הציבור בבורסה ע"י הפחתת מס ריווחי הון  - מתבקשים מאוד דווקא עכשיו. בסופו של דבר מה שהכי מדבר לחברות עסקיות וגם לציבור המשקיעים זו השורה התחתונה. ואם יקבלו תמריצים אני מאמין שזה ישנה את המומנטום בשוק ההון".

השלכות חרבות ברזל על הכלכלה ותשתיות קריטיות
ערן יעקב לשעבר יו"ר רשות המיסים ומנכ"ל משרד האוצר התייחס למערכת המס: "אין ספק שבזמן זה יש צורך להסתכל על המיסים שממנים כ90% אחוז ממכנסות המדינה ולתת הטבות כאלה או אחרות ואולי זו אפילו הזדמנות ולתקן עיוותים במערכת המס. בזמן תהליך מלחמתי פעמים רבות השימוש במזומן ובהון שחור גדל, יש צורך בחקיקה ובענישה משמעותית שקיימת במדינות רבות בעולם, ניתן לפתח טכנולוגיה , להילחם בהון השחור בצורה אינטליגנטית טובה ולפגוע במינימום ביכולת הכלכלית של מדינת ישראל להתאושש".

רוני מנינגר דירקטורית בהנהלה הכלכלית של קיבוץ בארי וחברת חברת "כפרית" בכפר עזה סיפרה על הצורך הגדול בהתערבות הממשלה לשיקום: "אחד המסרים החשובים לממשלה הוא שצריך צריך לשחרר את הכסף ובמהירות להתחיל את תהליך השיקום, גם מה שכבר הוחלט כמעבר למקומות ביניים צפוי לקחת עוד זמן רב. צריך לעזור לכולם להשתקם, בקיבוצים יש מנגנונים שמרכזים את הנושא אבל בשדרות לדוגמא זה כל משפחה לביתה מה שגורם לקושי גדול יותר".

"לצערי הרב אין עידוד יותר מידיי נמרץ של הממשלה ושל המסגרות מסביב להקים חברות חדשות אבל אם לוקחים את החברות הקיימות לדוגמה כפרית שכפר עזה מגן החברות האלה במהלך המתקפה הנוראית נפגעו כלות דברים שאפשר לתקן אותם וכתוצאה מזה ההבנה הפנימית של האנשים בקיבוצים ושל המנהלים של החברות היה אמונה אמיתית שלהם שאם הם יפעילו את החברות האלו הכי מהר שאפשר זה ישליך על היכולת שיקום של הקיבוצים שלהם" וזה הייתה תחושת שליחות של המנהלים שצריך להפעיל את זה והם עשו את זה בלי עזרה"

עוד ב-

מלחמת חרבות ברזל: מעל 2 וחצי מיליון איש אינם בכוח העבודה

לכתבה המלאה

עוד הוסיפה מנינגר ואמרה: "אנחנו מצפים שגם הממשלה והמסגרות האחרות יתנו רמת ודאות יותר גבוהה גם לגבי השקעות בעוטף לעידוד להקמה של חברות נוספות, חברות האלה מכלכלות גם קיבוצים וגם הרבה מאוד עובדים מהסביבה הקרובה ויש חשיבות מאוד גדולה להמשך הקיום שלהם"