אל על נמצאת בתקופה מצויינת, כמעט לא נותר זכר למשבר שפקד אותה במשבר הקורונה והנה בעל השליטה בה, שככל הנראה היה הגורם שמנע ממנה לצאת להנפקה ציבורית בהתאם למתווה הסיוע שהעמידה המדינה, מבקש כעת להמיר את ההלוואה שנתן לחברה בהיקף של 70 מיליון דולר למניות.

כדי להיות הוגנים הרי שרוזנברג העמיד הלוואות לחברה בזמן שהייתה במשבר אך אלה מתגמדות לעומת הסיוע שהעמידה המדינה לחברה. המתווה של המדינה היה שרוזנברג יזרים כסף לחברה, יוציא אותה להנפקת מניות ובתמורה המדינה תעמיד לה מקדמות והלוואות בהיקף הקרוב ל-100 מיליון דולר.

לאורך השנתיים האחרונות נמנעה אל על מלצאת להנפקה וגיוס הון שהיה משפר עד מאוד את מצבה הכספי וזאת למרות שלכל היה ברור שהיציאה מהקורונה עשתה לה רק טוב (כמו לשאר חברות התעופה). השיח בשוק ההון היה כי הגורם שמונע מהחברה לצאת להנפקת מניות היה רוזנברג שחשש להידלל מאחר ולא רצה להזרים לה כסף בדרך של הנפקת מניות, בטח כל עוד מצבה הכספי של החברה לא היה ברור.

אבל מאז עברו הרבה מים תחת הגשר ואל על עברה תהליך מעניין של התייעלות וחזרה למקומה (הטבעי?) כחברת התעופה הדומיננטית בישראל תוך שהיא מצליחה להתחרות בחברות הלואו-קוסט והחברות הזרות. עזר לחברה ההיתר לטוס מעל ערב הסעודית בדרך של צמצום עלויות וכן הלאה.

אם כן, כעת ולאחר שמצבה של אל על שונה שנות אור ממצבה אך לפני שנתיים, הרי שרוזנברג, בחוכמה שלאחר מעשה, מעוניין להתקדם במתווה עליו חתם עם המדינה בדרך של המרת חוב להון כשלכל ברור שכעת מדובר ב"כסף על הרצפה".

עוד ב-

הממשלה האנרכיסטית קורמת עור וגידים וכל האמת על יצרניות המזון

לכתבה המלאה

שלוש שאלות שצריכות להישאל בשלב הזה של הדברים: השאלה הראשונה היא מה יהיה שווי החברה לצורך המרה ההלוואה למניות והאם השווי הזה ישמש בסיס להנפקת מניות ציבורית בהתאם למתווה עליו סוכם עם המדינה. השאלה השניה היא האם רוזנברג יפרסם הצעת רכש שכן הוא יעבור את רף ההחזקה של 45%. השאלה השלישית שצריכה להישאל היא האם מדובר בהסכם עם בעל שליטה שמחייב את הסכמת המדינה בהתאם להסכם המתוקן עליו חתמה החברה עם המדינה השנה.