חג השבועות נודע זה מכבר כחג החלב, אלא שהיום עם מודעות הולכת וגוברת לזכויות בעלי החיים, לצד הנזקים הסביבתיים המייחסים לחקלאות מן החי האחראית, ל-14.5% מפליטות גזי החממה, הולך וגובר העניין בתעשיית הפוד-טק ותחליפי המזון שנחשבת מובילה בישראל, ובקיצור, נראה שהשנה אפשר לברך על "ארץ זבת היי-טק וחלב מהונדס".

אחת מהחברות המובילות בתחום , היא חברת "וילק", חברת פוד-טק ישראלית שנחשבת אחת משתי חברות בעולם, שמחזיקות בטכנולוגיה לייצור רכיבי חלב מתורבת (ייצור המבוסס על תאים חיים של בע"ח), והראשונה בתחום שיצאה להנפקה ציבורית.

כחלוצה ישראלית היא מושכת תשומת לב רבה בתקשורת ובציבוריות המקומית, היא דיווחה בחודש אפריל האחרון על "פריצת דרך מדעית", ונסחרת בשווי של יותר מ-87 מיליון שקלים. אולם אם אתם טבעונים שכבר לא יכולים לחכות להינות מקינוח ללא רגשות אשם, או אימהות שמקוות להפסיק להניק, הדרך לשם עוד ארוכה.

בשיחה עם מייסדת החברה פרופ' נורית גוב ארגמן ועם המנכ"ל תומר אייזן – אנחנו עושים סדר: איזה מוצרים בדיוק הם מכוונים לספק לשוק, במה הטכנולוגיה שונה מהחברות המתחרות וגם מדוע ייקח זמן , עד שנוכל לוותר על הרפתות מבלי לוותר על החלב?

"הטכנולוגיה שביססנו במעבדת מחקר בפקולטה לחקלאות, אמרה שאפשר לקחת תאים מעטין של פרה, לגדל אותם בצלחות פלסטיק, ולגרום להם לייצר חלק מרכיבי החלב: ,חלבונים מסוימים, סוכר החלב ושומן. החברה עשתה תהליך כדי להיכנס לבורסה, וחלק מהתהליך היה אבני דרך שהתחייבנו אליהם, והייתה לזה משמעות כלכלית , חלוקה נוספת לבעלי המניות".
 

מספרת פרופ' גוב ארגמן, ומבקשת לצנן במעט את הכותרות וההתלהבות: "אני לא יכולה לעמוד מאחורי המילים 'פריצת דרך מדעית'. מדעית, הראנו בעצם שאנחנו עושים את מה שאמרנו שאנחנו יודעים לעשות, זה אושר ע"י מעבדות חיצוניות בלתי תלויות, והייתה לזה משמעות מסחרית עבור החברה ".

אז מה בכל זאת פורץ דרך? לא מדובר על ברז שמייצר חלב, ולא מדובר על שינוי קסם אלא הישג עסקי משמעותי, כמו שהשתקף באפריל האחרון, אז הודיעה החברה על "פריצת דרך מדעית", והמניה קפצה ב-8% ביום אחד. אולם החברה בהחלט הצליחה לאשש גם במעבדות חיצוניות בלתי תלויות של הטכניון ומכון ויצמן את הטכנולוגיה המבוססת על מחקר של שנים רבות, ומנכ"ל החברה תומר אייזן מסביר כי הפטנט המבוסס על גידול והזנה תאי שד אנושיים, ותאי עטינים של בע"ח, מאפשר לייצר רכיבים תזונתיים ייחודים וחיוניים שלא ניתן היה לייצר עד כה, אלא באמצעות חליבה.

"יש תאים באנטומיה הטבעית שלהם שמייצרים חלב, ומקבלים עוד מקורות מהדם, נוגדנים, נוזלים מסוימים. תא שאתה מוציא אותו מהמקור שלו הוא מתנהג קצת שונה. האופן שבו אנחנו מזינים את התאים במעבדה, וזה אחד הפטנטים שלנו, גורמים לו להפריש מרכיב מסוים באופן גבוה יותר. הוא לא מפריש ממש חלב, אלא מפריש את הרכיבים שאם בסוף תאחד אותם, זה רכבי חלב. הם זהים בהרכבם לרכיבים מהמקור. לדוגמה לקטופרין (סוג מסוים של חלבון) שיש בחלב אם, מה שהתא מפריש, הוא זהה בהרכבו". מסביר אייזן.

צוות "וילק". צילום: דני בכר

אז אם לא מדובר על 'מכונת עטינים' שמייצרת חלב, למה הרכיבים האלה (בהם: שומן, חלבון ולקטוז) שהחברה הצליחה לייצר כך חשובים? בחלב פרה גולמי יש בערך 3.5% אחוז שומן בלבד, שמהווים גם את החלק היקר והמבוקש בנוזל. מהשומן מייצרים את מרבית מוצרי החלב בשוק, כמו חמאה, גלידות, וגבינות. כך שהחלב הניגר (משקה החלב) ואבקות החלב המשמשות לתעשיית הממתקים מהוות רק חלק קטן מהשוק, ולא בכדי המוצרים נחשבים יקרים ומשובחים יותר ככל שאחוז השומן גבוהה יותר- כדי לייצר ק"ג אחד של גבינה קשה, כדוגמת: גבינה צהובה, נדרשים 10-9 ליטרים של חלב גולמי, לעומת זאת, ק"ג אחד של יוגורט או חלב ניגר מייצרים מליטר אחד של חלב גולמי".

כך לדוגמה רבים בוודאי זוכרים את הבהלה, עם המחסור בחמאה שפקד אותנו לפני שנתיים, ונבע בין השאר בגלל גלי החום ושינוי האקלים שהשפיעו על הביולוגיה של הפרות, ובין השאר פגעו באחוזי השומן בחלב שהן מניבות. זו גם כנראה אחת הסיבות שהביאה את ענקית המשקאות "החברה למשקאות קלים (קוקה-קולה)", המחזיקה בחברת הבת "טרה", להשקיע בחודש יולי האחרון, כ- 2 מיליון דולר ב"וילק" ולחתום איתה על חוזה בלעדיות.

"חלב מורכב מ-87 אחוז מים, 3 אחוז שומן, 4 אחוז חלבון והשאר סוכרים ומינרלים. אם אנחנו מספקים לתעשייה את השומן את החלבונים והסוכרים, אפשר לייצר מזה חלב. אך האם האינטרס יהיה לייצר חלב? אני לא חושב. אפשר יהיה לייצר מוצרי חלב שיש בהם ערכים מוספים. לייצר גלידות, לייצר גבינות. יוגורטים. לאו דווקא חלב ניגר, אני מאמין שבתעשייה יכוונו את זה למוצרים אחרים. הפוטנציאל ברגע שאתה מגיע לייצור מרכיבי חלב, הוא אינסופי. רכבים מסוימים יכולים ללכת לקוסמטיקה לתוספי תזונה", אומר אייזן.

חידוש נוסף אותו מציינים בחברה, הוא התקדמות במחקר שתאפשר להם, להפסיק להתבסס על "תרומות" של תאים. "אנחנו מגדלים בנק תאים שלנו, ובקרוב לא נצטרך תרומות של תאים מנשים ומבעלי חיים. בנק תאים שלנו שהוא עצמאי לחלוטין. אנחנו יודעים לשכפל את התא", מתאר אייזן.

למרות, שהחברה כבר הראתה שהיא מסוגלת לייצר את הרכיבים, נכונה לה עוד דרך, כדי שהטכנולוגיה תהיה יעילה מספיק (scalability) לייצור תעשייתי רחב ממדים, כמו גם אישורי בריאות ובירוקרטיה מורכבת, בייחוד בתחום של מזון תינוקות.

"הצבנו לעצמנו מטרה לצאת לשוק ב-2024, ואנחנו עושים מאמצים רבים כדי לעמוד בכך" מבטיח המנכ"ל. הרכבים הראשונים שיצאו לשוק יהיו חלק ממוצרי טרה. הם יהיו ככל הנראה מוצרי בוטיק, המורכבים ממוצרים הקיימים בשוק בתוספת רכיבים תזונתיים שמספקת החברה, בשלב הראשון לפחות, לא בטוח שיש בשורה לטבעוניים, כי קשה עדין לדבר על החלפת הרפתות בטווח הנראה לעין.

אתם מתקדמים בכל הקשור לחלב מתורבת, אולם יש מספר חברות בעולם, בהן שתי חברות ישראליות, שמציאות פתרונות ליצירת חלבון חלב מהצומח, באמצעות טכנולוגיה של התססת שמרים (תסיסה מיקרוביאלית). אחת מהן "רימילק", אף אמרה בראיונות לתקשורת כי המוצר צפוי לצאת לשוק, כבר בשנה הבאה. יש חשש שהמוצרים מהצומח יספקו פתרונות אפקטיביים וזולים, שייתרו את הטכנולוגיה שלכם?

"זה כמו להשוות, תפוח לתמר, הטכנולוגיה שונה לגמרי. כשאתה רוצה לייצר מוצר גבינה, לגבן, אתה צריך שני דברים עיקריים חלבון ושומן. חלבון הן ידועות לייצר, אבל מה לגבי שאר הרכיבים? אי אפשר להביא את השומן, מפרמנטציה (תהליך התססה מהצומח). בתחושה בפה אי אפשר להחליף את השומן, גם מבחינה תזונתית, השומן בחלב יש בו ערכים תזונתיים מאוד מאוד חשובים".

לצד שוק מוצרי החלב, נראה כי יתרון מרכזי של "וילק" טמון בשוק המזון לתינוקות. ככלל, ארגון הבריאות העולמי ממליץ להניק תינוקות עד גיל חצי שנה בחלב אם בלבד. מחקרים רבים מראים כי תינוקות אשר ינקו, קבלו ציונים גבוהים יותר במבחני אינטליגנציה שנערכו בהמשך, וכי תינוקות שינקו נמצאים בסיכון נמוך יותר לסבול מעודף משקל ומסוכרת בעתיד, לעומת אלו שקיבלו תוספי מזון. למרות זאת למעלה מ-40 % מהנשים בישראל לא מניקות במשך כל התקופה המומלצת, ובחברה מקווים שיוכלו לשפר את תחליפי המזון הקיימים.

"היום הפורמולה לתינוקות מכילה רכיבים שמגעים מהחי, מפרות או מן הצומח. אנחנו נוכל לספק להם את השומן שמופרש מתאי שד אנושיים, ולהחליף את שומן הדקל שקיים בפורמולות. זה רכיב עם ערכים סופר חשובים בראי תזונתי" אומר אייזן.

שאלה נוספת שנותרת פתוחה, היא האם "וילק" ושאר הטכנולוגיות בתחום יוזילו את המחירים, לפחות בעתיד הרחוק בהנחה שיצליחו לייעל את הטכנולוגיות. כיום נדרשות עלויות ומשאבים רבים של שטח ומזון כדי לגדל פרות שמניבות חלב רק בחודשים מסוימים ועם אחוזים גבוהים של מים. לצד זאת, שוק החלב נחשב אחד השווקים הריכוזיים והמונופוליסטיים ביותר בישראל, עם שלוש חברות מרכזיות: טרה, תנובה ושטראוס ששולטות יחד בלמעלה  מ-80% ממנו. לצד טרה שכבר הזכרנו, תנובה מושקעת בחברת "רימילק", ושטראוס השקיעה לאחרונה ב"אימג'ינדרי" שתיהן חברות ישראליות, המפתחות טכנולוגייה לייצור חלבון חלב מהצומח.

עוד ב-

ישראל מתקדמת לתחליפי החלב? השינוי הקיצוני שנרשם ב-15 שנה

לכתבה המלאה

אתם מדברים הרבה על ערכים סביבתיים ורווחת הפרות, אבל האם הטכנולוגיה תאפשר להוריד מחירים, והאם תוכלו להיות תחרותיים כשיש הסכם בלעדיות עם טרה?

"היום אנחנו עוד לא יכולים להגיד שהטכנולוגיה שלנו יותר זולה מתעשיית החלב המסורתית. אנחנו משקיעים משאבים רבים כדי להוריד את מחיר הכוס. בשלב הראשון אנחנו נרצה לעשות מוצרים שיש בהם ערכים גבוהים יותר. בזירה של החלב-אם, עניין המחיר הוא בכלל לא פקטור. אנחנו מביאים לשולחן טכנולוגיה שמשנה את כללי המשחק. יש מודעות למחיר, נשתדל להיות כמה שיותר יעילים כדי לחדור לשוק, בצורה תחרותית".