הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון ואחד הכלכלנים הבכירים בישראל, יונתן כץ, מעריך שביטול האג"ח המיועדות יביא לחיסכון של 4.58 מיליארד שקל מידי שנה. כץ אומר עוד כי מאחר וישראל משלמת תשלומי ריבית גבוהים מידי שנה, עד כדי שחברות הדירוג מציינות אותן לרעה, הרי שנפתחת הדרך אפילו להעלאת הדירוג של ישראל.

"היום האוצר משלם מידי שנה כ- 8 מיליארד שקל פדיון ריבית עבור המיועדות (בריבית 4.86%), בהנחה שקרנות הפנסיה ישכילו להשיג תשואות של 3% לשנה (ולא 5.15% כפי שמבטיח האוצר על 30% מהתיק) אזי צפוי חיסכון בהוצאה הממשלתית של כ-4.5 מיליארד שקל לשנה, מה שיקטין את היקף הגיוס הסחיר. ובכלל, יביא לשיפור במעמדה הפיננסי של ישראל (ואולי שיפור בדירוג?) עשוי לתרום להוזלת המימון הממשלתי.

"זה שנים שחברות הדירוג "מאירות" באופן שלילי את סיפור המיועדות ותשלומי הריבית הגבוהים יחסית של הממשלה. לכן, בסופו של דבר, לא בהכרח צפויה ירידה בביקוש נטו משמעותי לאג"ח סחיר (אם הזרים יגדילו את הפוזיציה שלהם.) באוצר גם סבורים ששוק האג"ח יקלוט גידול מסוים בהנפקות הסחירות ללא עליית תשואות.

"חשוב להדגיש שמחקרים רבים מראים שהתשואות הארוכות מושפעות יותר מהציפיות לשינוי בריבית הבסיסית בעתיד (וסביבת האינפלציה) והמגמות בתשואות בחו"ל, ופחות מושפעות מהיקף הגיוסים (כל עוד שאין שינוי חד במצב הפיסקאלי). אי מיחזור של אג"ח מיועדות (ל- 15 שנה) יביא לקיצור המח"מ בתיקים. קרנות הפנסיה צפויות להעדיף את האג"ח הסחירות הארוכות בשאיפה להשיג תשואות. אם כן, סביר לצפות להשטחת העקום בין 10 שנים ל- 30 שנה .

"קשה להצדיק מדוע קיימת פרמיית תשואה חיוביות מול אג"ח ארה"ב בטווחים הארוכים הללו 142 ו- 347 נקודות לעומת פרמיה שלילית באג"ח ל- 10 שנים. סביר מאד להניח שסביבת האינפלציה בישראל תישאר נמוכה יחסית לארה"ב גם בטווחים הארוכים מאד.

"בנוסף, חלק מהפדיון של אג"ח מיועדות יגיע לתוספת ביקוש בשוק המניות המקומי (ולא רק בחו"ל) ולשוק האג"ח הקונצרני" מסכם כץ.