תכנית המכסים הדרמטית של טראמפ נכנסה לתוקף, כשהממשל מטיל מכס בגובה של 17% על ישראל. השפעת המהלך על הכלכלה הישראלית צפויה להיות מורגשת במיוחד בתעשיית ההייטק ובתעשיות הבטחוניות, אם כי זו עשויה להיות נרחבת הרבה יותר. "זה אירוע קשה לכלכלה העולמית, וזה ישפיע על ישראל דרך הכלכלה העולמית המוחלשת. אם הכלכלה העולמית תהיה מוחלשת, אז כמובן זה גם ישפיע על הכלכלה הישראלית", אמר ד”ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכנס משותף של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן וה-OECD לציון 15 שנים להצטרפות ישראל לארגון. "אנחנו מנסים לאסוף את המשמעויות של האירוע הזה", הוסיף אברמזון. "יש לנו ערוץ טוב מול הממשל האמריקאי, ואני מאמין שבשיח ובמשא ומתן נצליח להוריד חלק מרוע הגזרה".

הייטק
"בשלב זה יש יותר שאלות מתשובות", מסרה קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ויו"ר האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI). לדבריה, שיעור המכס שנקבע לישראל נמוך בהשוואה למדינות אחרות, דבר שיכול להוות יתרון תחרותי לחברות ישראליות מול חברות זרות לא אמריקאיות. מאידך, תעשיית ההייטק הישראלית מתחרה בעיקר מול חברות אמריקאיות, ולכן ההשפעה הכוללת עשויה להיות מורכבת ותלויה בפרטי ההחלטה.

"אחת מהגאוות של תעשיית הנדל”ן הישראלית היא תחום ה-PropTech", מסר ניר שמול, מנכ"ל חברת הנדל"ן שניר. מדובר במאות סטארטאפים שמפתחים פתרונות לבניינים חכמים, ניתוח מידע תכנוני, רובוטיקה לבנייה, מערכות תחזוקה מבוססות בינה מלאכותית. לדבריו, מדובר במוצרים ייחודיים שהפכו לחלק מהותי בפרויקטים גדולים. עם מכס של 17%, הייצוא הזה יהפוך  לפחות אטרקטיבי ועלול לגרור ירידה בהכנסות של סטרטאפים ישראליים, קושי בגיוס השקעות מקרנות אמריקאיות ופגיעה עקיפה ביכולת לגדול ולחזור לשוק המקומי עם פתרונות מתקדמים. בנוסף, קרנות אמריקאיות המשקיעות בתחום עלולות להעדיף סטרטאפים מקומיים או אירופיים – כאלה שאינם נתונים לסיכון גיאופוליטי.

מאיר רובינשטין מציינת כי כל עוד המכסים יחולו על מוצרים פיזיים בלבד כמו רכיבים אלקטרוניים, מכונות או מזון, ההשפעה הישירה על תחום ההייטק תהיה מוגבלת, אבל הפגיעה הפוטנציאלית בענפים אחרים במשק עשויה להשפיע באופן עקיף גם על אקוסיסטם החדשנות. עוד מסרה כי חשוב לבחון גם אם המכס יחול גם על ייצוא שבבים (צ’יפים), ענף אסטרטגי שבו לחברות ישראליות יש פעילות משמעותית וגלובלית.

לדבריה, אם המכסים יחולו גם על מוצרי תוכנה, ובפרט על שירותי תוכנה במודל Software as a Service (SaaS) – תחום הפעילות העיקרי של רבות מחברות ההייטק הישראליות –המהלך עלול לשנות מהותית את אופן הגישה של החברות הישראליות לשוק האמריקאי ואף להרתיע משקיעים ולקוחות פוטנציאליים. אברמזון נשמע מעט פחות פסימי. לדבריו, הרפורמה אינה נוגעת לשירותים. "אנחנו יודעים ששירותים הם מעל 50 אחוז מהייצוא שלנו. לפחות ככל שאנחנו מבינים את הרפורמה, היא נוגעת לסחורות ולא לשירותים", אמר.

לעומת רובינשטין, תום קורן, מנכ"ל חברת Exelera, בעלת כבל תת ימי וספקית תשתיות דיגיטליות, לא צופה פגיעה דרמטית או פגיעה ברווחיות של יצואניות ישראליות.

נדל"ן
"קיימות תתי-קטגוריות רבות שמיובאות מארה”ב, כמו מערכות מיזוג ותשתיות HVAC., מערכות ניהול בניינים חכמות ופתרונות אנרגיה סולארית ואחסון מתקדם", מתריע שמול. לדבריו, מכס נגדי מצד ישראל (אם יוטל) או מגבלות סחר כלליות, ייקרו את הרכיבים הללו. ההשלכות: ייקור עלויות הבנייה בפרויקטים פרטיים וציבוריים, דחייה בביצוע פרויקטים חדשים וצמצום שימוש בטכנולוגיות מתקדמות משיקולי מחיר. התוצאה בשטח, הוא אומר, היא עליית מחירי הבנייה. וזה, כידוע, מתגלגל תמיד אל מחירי הדירות.

נמרוד צביק, מנכ״ל מרום – פרויקט 360 מזהיר כי האטה בפיתוחים טכנולוגיים, דחיית השקעות, ופחות תחרות עלולים להשפיע על רמת החדשנות, זמני האספקה, ועלויות הבנייה בישראל. "גם החלטה כלכלית שנראית מרוחקת – יכולה להשפיע ישירות על היציבות והצמיחה בענף כאן בבית", מסר. לדבריו, בישראל פועלות שחקניות מרכזיות המייצאות לארה"ב והעלאת המכסים צפויה לפגוע בשולי הרווח שלהן, להקשות על ייצוא, ולהפוך פרויקטים אמריקאיים שפעם היו רווחיים – לפחות כדאיים.

עוד ב-

"לא פראיירים": טראמפ חושף את תכנית המכסים – גם ישראל תשלם

לכתבה המלאה

עם זאת, שמול רואה תרחיש שבו השיבוש בשרשראות האספקה עשוי לתרום לקידום תעשיות בנייה מקומיות. זאת, אם המהלך ידרבן את הממשלה להציע תמריצים לתוצרת כחול-לבן בתחום הנדל”ן, לחזק פתרונות כמו הדפסות תלת-ממד בבטון, מחזור פסולת בניין ועוד, ולהפוך בדרך זו את הבנייה בישראל ליציבה יותר וברת-קיימא – לאורך זמן. עוד אמר שמול כי "חוסר הוודאות שצפוי לעטוף את שוק הנדל”ן האמריקאי עשוי לגרום לקרנות ולגופים מוסדיים להסיט הון לשווקים יציבים יותר".