פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, מסר אמש (חמישי) את נתוני הדו"ח השנתי "מבט סטטיסטי לשנת 2024" במהלך הכנס השנתי של החטיבה למידע ולסטטיסטיקה. בנאום שנשא בפני משתתפי הכנס, הדגיש פרופסור אמיר ירון כי הוא יתייחס בדבריו לשנה הכלכלית המורכבת שחלפה תוך סיכום ההתרחשויות המרכזיות במשק. 

"השנה האחרונה הייתה ללא ספק אחת הקשות והמורכבות ביותר שידעה מדינת ישראל, מכל בחינה אפשרית. לצד הפגיעה הקשה והכואבת בגוף ובנפש של אלפי אזרחיות ואזרחים, חיילות וחיילים, עומד גם הכאב הגדול על החטופות והחטופים שחלקם טרם שבו לבתיהם", אמר נגיד בנק ישראל בכנס השנתי של החטיבה למידע ולסטטיסטיקה. 

עוד הוסיף הנגיד: "המשק הישראלי נכנס למשבר הנוכחי כשהוא נשען על חוזקות יסוד משמעותיות – יחס חוב-תוצר נמוך באופן יחסי, מאזן נכסים חיובי ויציב, סקטור הייטק איתן ושוק עבודה הדוק – אף שהחוזקות הללו התמתנו מעט על רקע האתגרים שאפיינו את שנת 2023".

לטענתו, היסודות החזקים של המשק היוו משענת עבור הכלכלית הישראלית ושמור על יציבותה נוכח המשבר הכלכלי העמוק שהביאה עמה המלחמה. בדבריו, התייחס נגיד בנק ישראל לעובדה כי עם פרוץ המלחמה, המשק הישראלי עמד בפני זעזוע חד אשר גרם לאי ודאות כלכלית ולתנודתיות גבוהה מאוד בשווקים הפיננסים. 

"בהתאם, המדיניות המוניטרית בשלב זה התמקדה בראש ובראשונה בהבטחת יציבות השווקים ובשמירה על התפקוד התקין של המערכת הפיננסית.  זאת, בין היתר באמצעות צעדים מיוחדים וחסרי תקדים שנקט בנק ישראל, ובראשם תוכנית ההתערבות בשוק המט"ח", הסביר פרופסור אמיר ירון. 

בהתייחסות לתוכנית ההתערבות בשוק המט"ח של בנק ישראל, ציין פרופסור אמיר ירון: "בניגוד לתוכניות התערבות שהפעילו בעבר בנקים מרכזיים אחרים, אנחנו לא הצבענו על שער חליפין מסוים שאליו אנחנו מכוונים. במקום זאת נקטנו בגישה שונה – העמדנו חבילת התערבות בהיקף של 30 מיליארד דולר, והצהרנו שהמטרה המרכזית היא להבטיח את תפקודו התקין של השוק.

השוק, שהכיר היטב את הרזרבות הגבוהות שברשותנו – מעל 200 מיליארד דולר – הבין במהרה את המסר, ובסופו של דבר נדרשנו למכור בפועל רק כ-8 מיליארד דולר. אפשר לחשוב על זה כסוג של- QE-FX. אני יכול גם לשתף שבבנקים מרכזיים מובילים במדינות אחרות כבר לומדים כיום את התוכנית הזו, ומתעניינים בגישה הייחודית שנקטנו".

בהמשך דבריו, התייחס פרופסור אמיר ירון על הפחתת ריבית בנק ישראל: "במצב זה, כחלק מהניסיון לתמוך במשק ולאפשר לו להתחיל להתאושש, ולאור הירידה בעצימות המלחמתית באותה נקודת זמן, הוועדה החליטה בתחילת שנת 2024 על הפחתת הריבית. ככל שהתקדמה שנת 2024, התמונה הכלכלית הפכה למורכבת אף יותר. העצימות המלחמתית שבה ועלתה, וכתוצאה מההתפתחויות הגיאופוליטיות החריפה גם העלייה בפרמיית הסיכון". 

עוד ב-

"נגיד בנק ישראל מוטרד, המגזר החרדי צריך להשתלב בשוק העבודה ובצבא"

לכתבה המלאה

לצד זאת, הדגיש פרופסור אמיר ירון: "במקביל, מגבלות ההיצע הפכו משמעותיות יותר ויותר, והתבטאו בעיקר במחסור חריף בכוח אדם עקב היעדר כניסת עובדים פלסטינים וגיוס מילואים ממושך בהיקפים נרחבים. ענפים רבים נפגעו, ובפרט ענף הבינוי, שסבל מעיכובים בפרויקטים ומהתייקרות משמעותית בעלויות".