ביום רביעי השבוע, לאחר למעלה מעשרים התכנסויות של ה"פד" בהן הריבית עלתה ואז קפאה על שמריה ברוב זהירות - סוף סוף נפל דבר בשוק האמריקאי: לא רק שהריבית הופחתה, אלא אף בשיעור גבוה מהצפוי. מה זה אומר, והאם הדבר ישפיע גם על הכיס הישראלי? התשובה מורכבת: הפחתת ריבית היא בשורה מעולה לצרכנים: הכסף הופך לזול יותר, ההלוואות זולות יותר, וגם תוכניות החסכון מניבות תשואה נמוכה יותר - וכל זה במטרה לעודד השקעות ורכישות, כדי שהכסף "יצא לעבודה" ולא ישכב בבנק. 

השבוע ביקש ג'רום פאוול הנגיד האמריקאי שהציבור לא יהיה שאנן: שוק העבודה בארה"ב מראה חוזקה, אבל הוא עדיין רחוק מיציבות. נתוני אוגוסט הצביעו על פחות משרות מהצפי 142 אלף, כשהצפי היה ל162 אלף מועסקים. הסקרים לקראת הבחירות מצביעים על  מירוץ צמוד, והעולם "מבשל" שתי מלחמות שישפיעו בקלות על מחירי הנפט: באוקראינה ובמזרח התיכון.

ובכל זאת- הצרכנים האמריקאים יכולים להיות רגועים. בעיקר בגלל סיבה אחת שהישראלים יכולים רק להתקנא בה: היציבות. כל מה שפאוול מצביע עליו הן סיבות שהמשקיע בשוק ההון, או הצרכן האמריקאי הפשוט כבר ראה. שוק העבודה האמריקאי שומר על יציבות כבר לאורך שנים, ואם הוא "מאכזב" את השוק הרי זה במספרים קטנים יחסית, לפחות מאז סיום מגיפת הקורונה.

בחירות? אף אחד מהצדדים לא יזכה לניצחון גורף עד שיטיל מיסים או יעשה צעדים דרסטיים. מלחמות בעולם? מדאיג בהחלט, אבל לא את האמריקאי הממוצע שמעולם לא התעניין במיוחד ביחסי חוץ. מחירי החברות מנופחים? ייתכן, אבל גם זו סיבה שנאמרת מדי מספר שנים, כמעט על כל חברה שהמשקיעים נוהים אחרה לתקופה קצרה. משקיעים ותיקים ידעו להתרחק מ"חברות חלום", ואחרים יתפללו לצאת מהן בזמן - עולם כמנהגו נוהג.

וכך סביר שהורדת הריבית בשבוע שעבר תהיה רק הראשונה מתוך כמה, בדרך לגרום לאמריקאים לרכוש יותר. מה זה אומר לצרכן הישראלי? זו אולי הנקודה הכואבת: נראה, לפחות כרגע, ולאחר לא מעט זמן שהדבר לא היה כך - שהכלכלה הישראלית "מתנתקת" מהמדדים העולמיים. הצרכן הישראלי יכול להתבונן בקנאה בעמיתו האמריקאי ולהתפלל לקצת יציבות ולקלישאות בשוק ההון. הבורסה האמריקאית, ומדד הS&P, על שלל הדאגות מעבר לפינה - הן עדיין המקום הסביר ביותר להשקיע בו.