את מניות הבנקים, כמו גם את כל הכלכלה הישראלית קשה מאוד לנתח בצורה רציונלית בתקופה הזו. חוסר הוודאות והתנותיות במישור הגיאו-פוליטי גדולות מידי כך שבאופן עקרוני היינו אמורים לראות עלייה בריביות במערכת הבנקאית, עלייה שמאפיינת רמות סיכון גבוהות בתמונת המקרו.

מה שכן ניתן להגיד על המערכת הבנקאית זה את הדבר הבא: המערכת הבנקאית היא בבואה של הכלכלה ומכאן כשרמת הסיכון גבוהה בגלל המלחמה וכשלפני המלחמה משבר פוליטי רדף משבר פוליטי, הרי שהכלכלה הישראלית סובלת מעזיבה של משקיעים זרים ומעלייה בפרמיית הסיכון וזה אומר שהמערכת הבנקאית, או לפחות המניות שלה מדוכאות.

עכשיו נסביר את הדברים. הנחת העבודה הבסיסית אומרת כי הכלכלה הישראלית מדוכאת בגלל המשברים הפוליטיים שפקדו את המדינה מאז 2023, אז באה המלחמה ודכאה עוד יותר את הכלכלה. וכעת ממתינים למשהו שיקרה וזה אומר שאם אנחנו מגיעים לנקודה בה המלחמה תסתיים עם השבת החטופים והסדרה שלח הגבול הצפוני, הרי שהריבאונד יהיה מהיר מאוד ו"אלים" מאוד.

אז אם זו נקודת המוצא הרי שמי שרוצה להיחשף לכלכלה הישראלית כרגע, עושה זאת דרך המערכת הבנקאית וכאן אנחנו רואים את המשקיעים המוסדיים הישראלים שמגדילים חשיפה למניות הבנקים, מגדילים חשיפה באופן עקבי כבר מספר חודשים וזה מייצר תמיכה למניות האלה בפעם הראשונה כשהזרים יוצאים ובפעם השניה כשהכלכלה מקרטעת.

כך או אחרת, ניתן לראות שהביצועים של מניות הבנקים בחודש יולי היו לא רעות בכלל כשאת המערכת מוביל הבנק הבינלאומי והסיבה המרכזית לכך היא כניסתו של אלי כהן לתפקיד המנכ"ל לפני מספר חודשים והתקוות הגדולות שהשוק תולה בו שיוציא ולו במעט את הבנק מהניהול השמרני שאפיין אותו בשנים האחרונות. זה אומנם מגדיל את הסיכון, אבל גם מגדיל את הסיכוי.

עוד ב-

כמה הרווחתם בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות בחודש יולי

לכתבה המלאה