בעוד ישראל מתמודדת עם אתגרי המלחמה, מתחולל מאבק כלכלי שקט בין הבנקים לציבור. למרות מסע פרסום אגרסיבי המציג את הבנקים כידידותיים ללקוח, המציאות מספרת סיפור שונה. הבנקים הגדולים, שהשקיעו 243 מיליון שקל בפרסום ב-2023, ממשיכים לרשום רווחי עתק של מיליארדי שקלים, בעוד לקוחותיהם מתמודדים עם קשיים כלכליים גוברים.

על פי הפרסום בדה מרקר, הפער בין הריבית הנמוכה המשולמת על פיקדונות לבין הריבית הגבוהה הנגבית על הלוואות מהווה את מקור הרווח העיקרי של הבנקים. בעוד שבתחילת המלחמה הציעו הבנקים הקלות שונות, לאחרונה נצפית מגמה מדאיגה של ביטול הטבות וייקור שירותים. למשל, בנק הפועלים הודיע על העלאת הריבית על המינוס בעד 3%, כאשר במדרגות הגבוהות הריבית תגיע ל-15.4% בשנה.

במקביל, הבנקים מצמצמים את התגמול על יתרות זכות בחשבונות העו"ש. בנקים כמו יהב, מזרחי טפחות, ירושלים והבינלאומי ביטלו לאחרונה את הריבית על יתרות חיוביות, למרות שסכומי הכסף בחשבונות העו"ש עדיין גבוהים מאוד ומסתכמים בכ-386 מיליארד שקל. מהלכים אלה מגדילים את רווחי הבנקים על חשבון הציבור, במיוחד בתקופה רגישה זו.

הביקורת על התנהלות הבנקים גוברת, אך נראה כי הפיקוח והרגולציה אינם מספקים מענה הולם. בנק ישראל והמפקח על הבנקים ממשיכים להסתפק בהעברת מסרים לבנקים במקום להתערב באופן אקטיבי בתמחור ריביות ופיקדונות. גם "מס המלחמה" שהוטל על רווחי הבנקים נתפס כצעד מינורי שאינו משפיע משמעותית על התנהלותם.

עוד ב-

בנק ישראל חושף: זו הסיבה שהריבית היא 4.5%

לכתבה המלאה

המצב הנוכחי מדגיש את הצורך בשינוי מהותי במערכת הבנקאות הישראלית. אנליסטים טוענים כי כל עוד הבנקים נהנים מהגנה רחבה והציבור ממשיך להפגין אדישות, המצב לא צפוי להשתנות. נדרשת מעורבות אקטיבית יותר של הרגולטורים ומודעות גבוהה יותר מצד הציבור כדי ליצור מערכת בנקאית הוגנת יותר, במיוחד בתקופה מאתגרת זו של מלחמה והתמודדות כלכלית.