באולימפיאדת פריז שתיפתח בעוד כחודש, מעורבים כ-10,500 ספורטאים מ-200 מדינות או אזורים. אבל האולימפיאדה היא יותר מסתם כיף ומשחקים.

האולימפיאדה היא עסק ענק שמייצר הכנסות של מיליארדי דולרים לוועד האולימפי הבינלאומי (IOC). היא גם מקור להשפעה גיאופוליטית הנראית דרך הדירוג בטבלאות המדליות, נוכחותם של מנהיגי העולם בטקס הפתיחה וההמנונים הלאומיים של זוכי מדליות זהב.

הוועד האולימפי הבינלאומי הוא גוף לא ממשלתי ללא מטרות רווח, שבסיסו בלוזאן, שוויץ. הוא מייצר 91% מהכנסותיו ממכירת זכויות שידור (61%) וחסויות (30%). ההכנסה עבור מחזור ארבע השנים האחרונות של משחקי החורף והקיץ שהסתיימו עם אולימפיאדת טוקיו ב-2021, עמדה על 7.6 מיליארד דולר. ה-IOC אומר שהוא מחזיר 90% מההכנסה שלו לספורט, למרות שספורטאים מקבלים ישירות רק נתח קטן. ייתכן שישנו מהלך שישנה את זה.

ה-IOC פתח מטה חדש ב-2019 בעלות מדווחת של כ-190 מיליון פרנק שוויצרי, או כ-200 מיליון דולר. המדינות המארחות קוטפות את רוב ההצעות לביצוע האולימפיאדה. העלות למשחקי טוקיו נרשמה רשמית ב-13 מיליארד דולר. יותר ממחצית מהסכום כוסה על ידי גופים ממשלתיים ביפן. קשה לעקוב אחר העלויות האולימפיות, אבל דו"חות ממשלת יפן העלו שהעלויות האמיתיות עשויות להיות פי שניים מהרשימה.

ברי ה-IOC הם מתנדבים מבחינה טכנית, אם כי כל ההוצאות של באך מכוסות על ידי הוועד הדו"ח השנתי של הוועד אומר שזה הסתכם ב-370,000 דולר בשנת 2022. זה כלל "שיפוי" שנתי של 275,000 יורו, או כ-295,000 דולר. גם חובות המס שלו בסך 163,000 דולר בשוויץ שולמו גם כן. חברי ה-IOC מקבלים דמי יום בשווי של בין 450-900 דולר כדי להשתתף בפגישות ולנסוע במחלקה ראשונה וללון במלונות חמישה כוכבים.

ה-IOC מורכב מכ-100 חברים. החברים בוועד בוחרים בעצמם את הקולגות שלהם והחברה הארוכה ביותר בו היא הנסיכה נורה מליכטנשטיין. לפחות חצי תריסר בני מלוכה אחרים חברים ב-IOC. עם זאת, רוב הסמכות נתונה לנשיא תומאס באך – עורך דין מגרמניה שגם הוא חבר – ויו"ר הדירקטוריון שלו.