תהליך הבחירה לאחד התפקידים המרכזיים בכלכלה הישראלית – מנכ"ל בנק הפועלים – הוא תמיד תהליך בחירה מעניין. בנק הפועלים הוא הבנק הגדול במדינה או השני בגודלו במדינה, תלוי איך רוצים לחשב את המספרים האלה. באופן עקרוני נתח השוק של בנק הפועלים בכלכלה הישראלית הוא שליש. כלומר שליש מהאשראי שניתן בישראל קשור בדרך זו או אחרת לבנק הפועלים. עכשיו תחשבו על מי שמנהל את העסק הזה ותבינו עד כמה המשרה הזו חשוב, מרכזית ונחשקת.

דב קוטלר, מי שניהל את הבנק בהצלחה לא מבוטלת, ב-5 השנים האחרונות החליט במפתיע לפרוש וזה היה אות הפתיחה למרוץ אחר התפקיד הלוהט הזה. אז רגע לפני שאנחנו נכנסים לנבכי תהליך הבחירה נסביר כי עד כמה שידוע, נכון להיום, אין עדויות לכך שהתהליך היה לא ענייני. כלומר, ככל הידוע לנו, התהליך שנוהל בדירקטוריון בנק הפועלים היה תהליך נקי.

עכשיו נספר את סיפור מאחורי הקלעים של תהליך הבחירה. דירקטוריון בנק הפועלים היה צריך להחליט בתחילת התהליך הזה איזה בנק הוא רוצה בשנים הקרובות. האם זה יהיה בנק שיתמקד בפעילויות ליבה, כלומר בנקאות קלאסית של אשראי-הלוואות-פיקדונות וכן הלאה. או שאולי יהיה זה בנק שישים את הדגש על חדשנות ודיגיטל וזה אומר בנק מסוג אחר. המודל שנבחר הוא המודל של בנק עם רגל חזקה בפעילות הקלאסית, המשך הדחיפה בדיגיטל אבל העתיד צריך להיות בסוג של בנקאות השקעות.

באופן עקרוני דירקטוריון בנק הפועלים מרגיש בנוח עם פעילות הליבה (אם כי הוא רוצה הרחבת הפעילות בתחום המשכנתאות), בתחום הדיגיטל ופישוט הליכים הבנק נמצא בסה"כ במקום טוב אבל כדי שהתהליך הזה יואץ או לפחות ישמור על הקצב בו הוא נמצא היום – צריך מעורבות של המנכ"ל. אבל הנושא המרכזי שעלה על סדר היום הוא הקמה של פעילות שוק הון השקעתית חזקה, שתעבוד בנפרד מהכסף של הלקוחות. משהו בסגנון של לאומי פרטנרס שהיא תרנגולת שמטילה ביצי זהב לבנק לאומי.

שלושה שמות הגיעו לשלב האחרון של בחירת המנכ"ל כשלכל אחד מהם יש את מבנה האישיות שלו ואת מה שהוא מייצג ומעבר לכך את היכולת להתאים להחלטת הדירקטוריון: פעילות חזקה בעולם בנקאות ההשקעות, האצת תהליכים דיגיטליים ובסוף – פעילות בנקאית קלאסית.

השמות אם כן היו: רם גב, ידין ענתבי שנבחר בסופו של דבר ודלית רביב. אחרי תהליך לא קצר ולא פשוט של התאמה ושיחות עם המועמדים הוחלט שרביב אינה אוחזת בניסיון מספיק בתחומים שהם אינם תחומים ליבתיים – פעילות בנקאית קלאסית. ואז נשארו שני מועמדים.

ידין ענתבי שריכז את פעילות חדרי המסחר של הבנק והוביל את ההיפרדות מפועלים IBI ואת החיבור עם לידר שוקי הון ורם גב סמנכ"ל הכספים שעוסק בשנים האחרונות גם בגיבוש ויישום של האסטרטגיה שחוברה יחד עם חברת ייעוץ בינלאומית גדולה.

בסופו של יום נפלה ההחלטה כי ידין ענתבי יכול להתאים ליעדים של הדירקטוריון הן בשל הוותק שלו וההיכרות שלו עם תהליכים פנימיים בבנק מה שיעזור לו לתפעל את הבנקאות הקלאסית. אבל חשוב יותר, ההיכרות שלו עם שוק ההון והאסטרטגיה שגיבש שראשיתה רכישת נתח מלידר שוקי הון.

נעבור רגע לרם גב. גב צעיר ונמרץ עדיין אינו אוחז בידו ניסיון מספיק בתחומים חוצי ארגון בבנק הפועלים ובדירקטוריון רוצים לראות את שיתוף הפעולה שלו עם ענתבי כדי שבבוא היום הוא ישמש העתודה הניהולית הנכונה. כלומר, הוא קורץ מחומר שיכול להיות מנכ"ל בנק הפועלים. יש לו את הרעב הנכון אבל עדיין אינו בשל מספיק לתפקיד.

עוד ב-

מנכ"ל מזרחי טפחות: "צריך לקבל החלטות קשות ברמה המדינתית"

לכתבה המלאה

לסיכום, ככל הידוע התהליך בדירקטוריון בנק הפועלים היה תהליך נקי (כמה שניתן בתפקיד כזה) כשהבחירה בסופו של דבר בידין ענתבי הייתה בחירה מתבקשת לאחר שהוחלט שרם גב צריך עוד זמן להתבשל בדרך לתפקיד המנכ"ל.