ב-18.6.24 התקיים שולחן עגול במסגרת כנס PLANETech 2024, כאשר השאלה המרכזית עסקה באתגרים, חסמים והחשיבות הקיימת ביצירת מודל מימון רציף ליזמות וחדשנות טכנולוגית בתחומי האקלים, רציפות מימונית ממועד היזמות הראשונית ועד לבגרות של ייצור סדרתי והגעה להיקפים מסחריים משמעותיים.

בעולם הגלובלי ובהינתן שישראל משתרכת מאחור בכל מה שקשור לרגולציה בנושאי ESG וככל שאנו חפצי חיים, אך ברור הוא שנדרש לבצע התאמה למקובל במשקים איתם אנו סוחרים, אחרת נהפוך למשק אוטרקי. ההתאמה הינה רחבה, רלוונטית לעולמות הרגולציה, דיווח חשבונאי, גילויים וכמובן, עולמות המימון בהם עסקינן.

פיתוח מוצר טכנולוגי של ClimaTech מאופיין בפרק זמן של שנים רבות ולכן הפיתוח שלו יקר ובעל סיכון גבוה. כמו כן, נדרשת השקעה משמעותית ועל החברות לשרוד תקופה ארוכה יותר ולספוג הפסדים לפני הגעה לרווחיות ("עמק המוות" מעמיק ומתרחב ככל שהאתגר משמעותי יותר ובוודאי הסנטימנט השלישי של השקעות בישראל בימים אלה אינו מיטיב את המצב). המודלים הקלאסיים של קרנות "הון סיכון" השואפים להחזיר השקעה תוך מספר שנים מתקשים לתמוך בחברות אלו, ובהתאם לכך בישראל יש מספר קטן יחסית של חברות השקעה המתמחות בהשקעה בחברות קליימטק, ובעיקרן הן קרנות VC המתמקדות ב-Early Stage ומובילות את הפעילות בתשוקה ומחויבות רבה.

לצד אלה, כמובן קיימים סיכוני המעבר להם מאפיינים ומשמעויות רבות, בהם, בין היתר, אי-ודאות בנוגע לטכנולוגיות שיבשילו ואי-ודאות בנוגע לרגולציה שתתגבש שיש בהם בכדי להשפיע על מגוון ענפים ושרשראות האספקה להן משמעות רבה גם כן.

במסגרת ההתבוננות והניתוח של עולם המעבר, קיים אתגר לבחון ולהבין את המשמעויות המימוניות ומרכיבי הסיכון בין העולם הישן והמסורתי המוגדר כעולם ה"חום" לבין העולם החדשני והנקי הנקרא "ירוק", היבטי הקצאת הון, משמעויות על התיק הקיים בהשוואה לתיק החדש ועוד ועוד, ומכאן, חשיבות להזכיר את עולם הטקסונומיה המתפתח מאד בעולם ובמיוחד באירופה ועושה צעדים ראשונים בישראל, ולו צפויה להיות השפעה על היבטי המימון, סיווגו, הנגשתו ומחירו.

מכאן, אין זה מפתיע שהמכשול הראשון בדרך לקידום פרויקטים של אקלים בישראל הוא מימון ונגישות להון. שוק המימון בר-קיימא נכון שיבחן במספר מישורים. האחד הוא איזו פעילות לממן – פעילות המקדמת פתרונות חברתיים וסביבתיים תיחשב בת קיימא ויש לקדם להן מימון. לאור השונות בין מיזמי אקלים למיזמים אחרים אותם אנו מכירים, יש צורך בפתרונות מימון ייחודיים לקידום טכנולוגיית האקלים בישראל. השני הוא רגולציה – רגולציה הרלוונטית לעולמות חברתיים וסביבתיים, דורשת רמה גבוהה של ממשל תקין ושקיפות, אחריות תאגידית וסטנדרטיזציה של תקנים. השלישי הינו יצירת מכשירים וכלים פיננסיים המתאימים לאתגרי המיזמים והפעילויות התומכים בכלכלה בת קיימא.

החברים סביב השולחן, מהפרספקטיבה שלהם נתנו מספר דגשים חשובים בהם החשיבות הרבה שקיימת למימון התעשייה בכדי להגיע ל-Scale זאת כאשר בדרך כלל עסקינן במוצרים פיזיים בשונה מעולם התוכנה; ניתן דגש לחשיבות של קיומו של מודל עסקי בר קיימא הצופה בכל מועד את מכלול השלבים עד להבשלה והגעה ל-Scale; ניתן דגש להעדרם של גורמי השקעה המתאימים להיקף השקעה ההולם את ה-Middle Market, זאת בהשוואה לקיומן של קרנות שביכולתן להשקיע בהיקף משמעותי; הודגשה החשיבות של יכולת המימון היצירתי והתפור למידות המיזם; וגופי מימון כגופי מימון התמקדו בהיבטים הקשורים בעלות הכסף, בסיכון ובתשואה המצופה אגב נאמנותם לבעלי המניות ו/או לחוסכים. לצד זאת, וכחוט השני, דובר על החשיבות של התקשורת והתיאום בין הגורמים השונים בשרשרת הערך המימונית לאורך חיי המיזם, תקשורת שעשויה לסייע במימון בכל שלב ושלב וגם במעבר משלב לשלב.
 
מכיוון שיש לנו משמרת אחת על הכדור, כמו גם, כדור אחד, ולצד הכלכלה הטהורה המתבוננת בהיבטים כמותניים של רווחיות ותשואה, ובדרך כלל, גם במונחי הטווח הקצר-בינוני ומעט מאד מביאה בחשבון Externalities והיבטים רכים/לא מדידים, חשוב שנשאל את עצמנו וניתן גם מענה לאורך זמן, מה בין ה-IRR הטהור והתשואה הטהורה לבין בחינת שיקולים רכים בהיבטי ההשפעה על הכדור. כמו כן, נכון שנבחן בראייה ארוכת טווח, עד כמה רלוונטית גובה התשואה ואת מי ומה היא תשמש, ככל שכדור הארץ יתחמם מעל הסף הקיומי, קרי, מה בין IRR לאי השגת היעד של Net Zero במועד ופגיעה בקיומו של הכדור. אגב האמירה "אבות יאכלו בוסר-שיני בנים תקהינה".

הדרך ארוכה היא ורבה ועם כל האתגרים, כוכב הצפון די ברור ומימוש מוצלח עשוי להביא אותנו לכדור, משק וחברה טובים יותר. את הפורום המשותף והחלוצי בתחום כה קיומי, ינהלו ד״ר רות דגן ויאיר אבידן ממרכז אריסון ל-ESG ונעם סוננברג מ-Planetech. כולי תקווה וציפייה שהפורום שזה עתה הוקם ידון באתגרים שעלו, ימשיך ויקיים קשר עם התעשייה והאקדמיה ויפעל ככל שניתן על מנת לייצר פלטפורמה מימונית רציפה ובת קיימא.

עוד ב-

אמנון שעשוע: "לקרוא לחמאס טרוריסטים - מקטין את האירוע"

לכתבה המלאה

 הכותב: יאיר אבידן, כלכלן בכיר והמפקח על הבנקים לשעבר