אחת השאלות הגדולות שנשאלות אצל המשקיעים המוסדיים הגדולים (אבל הגדולים באמת) היא איך מתנהגת ספינת דגל שמעטרת את תיק ההשקעות שלהם, כשהיא נכנסת למשבר ומכאן יגזרו החלטות ההשקעה שלהם. טבע היא דוגמה מצוינת לשאלה הזו ונסביר את הדברים.

כל אדם (בטח ישראלי) שהיית שואל אותו איזה מניה הוא מחזיק בתיק שלו ואין לו שום כוונה למכור אותה, היה אומר - טבע. טבע הייתה עד שנת 2015 מופת ניהולית, ספינת הדגל של הכלכלה הישראלית והמניה שמככבת בכל תיק השקעות. כל מי שרצה לארח אורח רם מעלה מחו"ל (או סתם להצטלם לקמפיין בחירות עם נגיעה כלכלית) היה מגיע לטבע.

עד 2010, הוביל את החברה אלי הורביץ, מופת ניהולית בפני עצמו (הורביץ נפטר ב-2011). הורביץ לא פרש במפתיע מניהול החברה ורוחו הניהולית שרתה עליה עם מסורת ארגונית מאוד מסוימת שאינה אופיינית לישראל  ואולי גם למזה"ת בכלל.

אחת ההתמחויות המרכזיות של טבע הייתה רכישה של חברות קטנות יותר, בליעה שלהן ומיצוי פוטנציאל העסקה עד תום וממשיכה הלאה. ב-2015 יצאה טבע לרכישה אחת גדולה, גדולה מאוד אפילו. טבע רכשה את אקטיביס, בעסקה של 36 מיליארד דולר כשחלק גדול מהעסקה היה במזומן (חוב שלקחה על עצמה החברה).

העסקה הזו סיבכה את טבע. לא ניכנס לפרטי הכישלון של העסקה רק נספר בקליפת אגוז שטבע לא זיהתה את תנועת השוק באותם הימים ולקחה על עצמה חוב גדול מידי, נקלעה לקרבות ניהוליים ומכאן הכל היסטוריה.

עכשיו נסביר לרגע את מחיקת הערך לבעלי המניות, שנזכיר שהמניות האלה עיטרו כל תיק השקעות ישראלי. בשנת 2015 נסחרה טבע לפי שווי חברה של כ-75 מיליארד דולר ומחיר המניה היה סביב ה-70 דולר. נקפוץ לאוגוסט 2019, מחיר המניה היה בשפל של 8 דולר.

נמשיך. מאותה נקודה החל מחול שדים. השיח בבתי הקפה היה סביב איך מוכרים את המניה ואיך קרסה ספינת הדגל של הכלכלה הישראלית. עכשיו, כל אדם שעיניו בראשו יודע כששיח בתי הקפה מתחיל להיות סביב מניה וכן הלאה, זה הזמן לעוף משם וכמה שיותר מהר, יותר טוב.

ניסיון לשוחח באותם השנים עם מנהלי השקעות גדולים ואקטיביים שלא לומר אגרסיביים על טבע לא הצליח והקו המשותף לכולם היה: מתמחרים את טבע במחירי חיסול ואם היא תפתיע היא תהיה מעניינת. בשנים ההן - טבע פשוט לא עניינת את המשקיעים. או לפחות את חלקם הארי.

טבע התחילה מסע שיקום אי שם בשנת 2018 וגם כאן ההתנהלות הייתה הכל חוץ ממה שאנחנו מכירים כאן. הדירקטוריון מחל על כבודו והכניס מנכ"לים מקצועיים (שגם עולים הרבה) ושיחרר לו חבל להבריא את החברה גם בצעדים כואבים (מכירת חטיבות לא רווחיות דיו, מימוש מפעלים וכמובן פיטורי עובדים).

האמון של המשקיעים בשוק בתהליכים שעברה טבע היה נמוך מאוד ולמעשה אף אחד לא התעניין במניה. אבל אז הגיעה שנת  2023 ונראה היה שטבע מצליחה להתמקד במה שהיא יודעת הכי טוב לעשות - גנריקה עם פיתוחי מקור נקודתיים אבל שאמורים להיות הצלחה מסחרית במעלה הדרך (ע"ע האג'ובי והאוסטדו) והמשקיעים התחילו להתעניין כשנראה היה שמסע השיקום של החברה - מתחיל להניב פירות.

כדי להמחיש את הדברים טוב יותר נראה שהחוב נטו של טבע בשנת 2020 היה 26.4 מיליארד דולר כשבסוף 2023 החוב נטו ירד ל-20.1 מיליארד דולר כך שטבע בין השנים האלה שהתמחור שלה היה סביב תזרים המזומנים החופשי (כדי לוודא שהניא מצליחה לשלם את החוב של השנה הקרובה) הפך להיות סביב החדירה של האוסטדו והאג'ובי לשווקים, שיפור הביצועים של החטיבה הגנרית וכן הלאה. בקיצור - עסקים.

נחזור למניה כדי להבין את התהליכים האלה. יוני שנת 2015 מניית טבע נסחרת ברמה של כמעט 70 דולר. אוגוסט 2019 המניה בשפל של 8 דולר. והיום המניה סביב ה-17 דולר. אז לא. אין כאן כל המלצה או אי המלצה או כל משהו מהסוג הזה, אלא דוגמה לחברה שבנקודת השיא שלה הייתה "ספינת הדגל של הכלכלה הישראלית", נקודת השפל שלה הייתה תמחור סביב מחירי גרט ולאט, לאט ובמסע ניהולי מעניין מאוד - היא מחזירה את הצבע ללחיים של המשקיעים.

עוד ב-

טבע עמדה בתחזיות הרבעוניות: המניה עולה ב-3% במסחר המוקדם

לכתבה המלאה

*צילום מסך גוגל