עם תום ספירת הקולות, עולה כי כ-300 אלף ישראלים בלבד תמכו במפלגות השמאל הישראלי שרושמות תבוסה צורבת בבחירות לכנסת ה-25, למרצ היו חסרים אלפי קולות בלבד אך בסופו של דבר נשארה מחוץ לכנסת.

האם נפילת מרצ מחייבת הפקת לקחים? כמו כל אירוע שנגמר לא טוב בא התחקיר שבא אחריו. האם גלאון צריכה להסיק מסקנות אישיות? בכלל לא בטוח. במערכה הזו, מרצ לא הייתה תלויה רק בכוחות עצמה אלא בעוד גורמים. איך שלא מסובבים את זה, לא ניתן לחמוק משינויי המגמות בפוליטיקה הישראלית ולהביט בעיניים כלות או יוקדות – תלוי את מי שואלים על עליית כוחו של הימין הקיצוני ומנגד בדעיכתו של השמאל. נגד תופעות חברתיות קשה עד בלתי אפשרי להילחם. אם מביטים על מגמת ההיחלשות של מרצ בעשור האחרון, קשה שלא להכיר בעובדה שהעם אמר את דברו.

הפעם פחות אנשים הצביעו למרצ מאשר בפעם הקודמת, אבל הצביעו יותר גם באחוזים ובמספרים מאשר בשנת 2009. גם הסוקרים בערוצי התקשורת הגדולים טעו והטעו ויצרו אופוריה והזריקו שאננות לצופים כשהמסר הנקלט הוא שמרצ מדשדשת אבל עוברת. שלושת הסוקרים של הערוצים הגדולים, במקרה הטוב לא דייקו וייתכן שמדובר בכשל מקצועי שראוי להיבדק. לא רק מירב מיכאלי וזהבה גלאון צריכים לתת תשובות, מתבקש גם מהסוקרים לתת דין וחשבון לציבור, איך נתנו למרצ והעבודה בסקרים האחרונים 5 ו־6 מנדטים?

בבחירות הקודמות, היה ברור שלמרצ יש שלושה אחוז מהבית ועוד אחוז וחצי שבא לקלפיות לוודא שהיא עוברת את הקו האדום. הפעם הם פשוט לא באו או שהצביעו לעבודה ולחד"ש-תע"ל. היו גם קולות במרצ שזלגו ליש עתיד לא כי הם החליפו מצע אלא כדי להכריע את נתניהו באמצעות היריב המשמעותי מולו. למרבה האבסורד, ככל שיאיר לפיד קיבל יותר קולות, זה הקטין עוד יותר את הסיכוי שלו להישאר ראש ממשלה. ללפיד היה עדיף לוותר על מנדט או שניים ולתרום אותו למרצ (כמו שנתניהו עודד הצבעה גם למפלגות בגוש שלו) כי בסופו של דבר כללי המשחק השתנו וההכרעה עוברת למי שיש את הגוש הגדול יותר. מלפיד היה מצופה להטיל את כובד משקלו על איחוד בגוש שלו כמו שפעל נתניהו במחנהו. השורה התחתונה ברורה וחד משמעית:  מירב מיכאלי בפנים אבל בחוץ. העבודה ניצלה אבל נתניהו ניצח.

זהבה גלאון חזרה להוביל את מרצ לאחר שניצחה בפריימריז את סגן שר הכלכלה יאיר גולן, שיישאר מחוץ לכנסת גם אם המפלגה תצליח להשיג ארבעה מנדטים. שר הבריאות ניצן הורוביץ, שבתקופתו חזרה מרצ לקואליציה לראשונה אחרי יותר מ-20 שנה, ויתר על ההתמודדות ובפריימריז אף נדחק אחורה ברשימה, אל המקום השביעי.
 

אם היו מתאחדים מרצ והעבודה מצד אחד וחד"ש-תע"ל ובל"ד מצד שני, מספר המנדטים הסופי היה עומד כעת על: 60-60 וכך למעשה הייתה מדינת ישראל נותרת על תיקו. העובדה כי מרצ ובל"ד לא עברו את אחוז החסימה גרמה לכך שכ-270,000 קולות של השמאל הושלכו לפח האשפה. מרצ "שרפה" 140,161 קולות ומפלגת בל"ד "שרפה" 131,939.

עוד ב-

מרב מיכאלי מגיבה לראשונה בהאשמות חריפות: "לפיד לא נלחם"

לכתבה המלאה

גם קולות החיילים לא הכריעו ומי שחשב שהכל פתוח עד הרגע האחרון הרי שהתבדה. אם היה מתחולל נס כזה, גם זהבה גלאון הייתה מתחילה להאמין באלוהים על הנס שעשה לה כמו יוסי שריד בשעתו שהודה ברגע של חולשה עת הוכרז שמרצ לוקחת בגדול: "יש אלוהים".