הזירה שבה תוכרע מערכת הבחירות לכנסת ה-25, לצד שיעורי המצביעים במעוזי המחנה הלאומי, היא התפלגות הצבעתם של 12 המנדטים של מצביעים דתיים לאומיים שעל הרצף בין תקומה למימד.

מי מהם שבבחירות לכנסת ה-24 בחר בליכוד או בציונות הדתית יתמיד בדרך כלל בהצבעתו. כל היתר הם הבוחרים שעליהם יינטש קרב ההכרעה בבחירות הקרובות. מרבית הבוחרים הללו הצביעו בבחירות הקודמות לימינה ומיעוטם לתקווה חדשה. השאלה כיצד יתפלגו הפעם, תקבע אם תקום ממשלה בראשות בנימין נתניהו או שנתגלגל לבחירות שישיות כאשר יאיר לפיד ממשיך לעמוד בראשות הממשלה.

חלקם כבר עברו לליכוד או לבן- גביר וסמוטריץ' - רואים את טביעות אצבעותיהם בסקרים. היתר  מחפשים מפד"ל כזו או אחרת. כדאי לעבור על האופציות שבפניהם מן הקל אל הכבד: מתן כהנא, שזינק לנעליו השמאלניות של הרב מיכאל מלכיאור שהשתלב בזמנו אצל אהוד ברק, ינסה לשנע את מצביעי מימד לזרועותיו של גנץ. אולי יוסיפו לו מימד שישי לחמישי.

ראש עירית גבעת שמואל יוסף ברודני הוצב בראש הבית היהודי שבבחירות הקודמות הלכה עם ימינה ואף אפשרה לה להשתמש באות ב. האפיק הריאלי העיקרי שפתוח בפניה הוא חיבור לשקד והנדל שרשימתם היא הכי מפד"לניקית שיש, אך היא נטולת מפד"לניקים. תיאורטית, המרחב לצד סמוטריץ' ובן גביר צריך להספיק ולהותיר לה עודף. בפועל, הרשימה מדשדשת וללא עירוי דתי מסיבי נראה שהיא בבעיה.

אבל שאלת השאלות היא עוצמה ותקומה - ביחד או לחוד? חשבונית עדיף לחוד. כאשר בן גביר מקבל שמונה מנדטים וסמוטריץ' חמישה ויש לו את שיקלי על הספסל, נראה שסמוטריץ' נטול בן גביר מחלץ קולות משקד, שאם לא תעבור אלה קולות יקרים מפז למחנה. ואילו רשימה שבן גביר בראשה מוציאה לקלפי סרבני הצבעה שרק עבור עוצמה יהודית נטו יצאו להצביע. מצד שני הציבור רוצה את בן גביר בממשלה. והסיכוי לכך גדול יותר אם ילך יחד עם הציונות הדתית אבל בתנאי שיוסכם עם בצלאל שהוא לא נכנס לממשלה בלי בן גביר.

עוד ב-

סמוטריץ' נגד בן-גביר: "יודע לריב עם טיבי ולשדר בפייסבוק"

לכתבה המלאה

ואחרון אחרון לכאורה לא קשור, אבל ברובד הערכי והמוסרי הכי קשור שיש: אני הייתי רוצה לראות ברשימה את ברוך מרזל, אבל שמעתי שהוא אינו מועמד. לעומת זאת מיכאל בן ארי מועמד. על שילובו בעשירייה הראשונה מן הראוי שעוצמה תעמוד. דווקא על רקע הרדיפות החדשות חסרות הבסיס וההצדקה. אני גם מאמין שהפעם הוא דווקא לא יפסל.