יוקר המחיה ההולך ומחמיר, עם גל עליות מחירי המוצרים והשירותים, אמנם לא פגע בנו עדיין בתחום הסלולר – אך גם אם הדבר יגיע, תמיד כדאי לשים דברים בפרופורציות. כמו שסיפרנו לכם בשבוע שעבר, ישראל היא המדינה הזולה בעולם לגלישה סלולרית לפי מחקר שביצע אתר השוואת מחירי התקשורת הבריטי Cable.co.uk, וגם אם המחיר יעלה, לא נראה שנתקרב אפילו למדינה הבאה בתור.

אבל יש מדינות שלעומת מחירי הגלישה הסלולרית בהן אפילו המדינה הבאה בתור, וכל עליית מחיר שתקרה או לא תקרה בישראל, נראית כמו משחק ילדים. בשבוע שעבר ציינו את חמש היקרות ביותר, והפעם נרחיב לגבי עשר המובילות במדד המאוד לא מכובד הזה.

כפי שכבר ציינו בכתבה הקודמת, בארבעת המקומות הראשונים (או האחרונים, ליתר דיוק) נמצאות מדינות איים, שבהן קשה מאוד לבנות תשתית. שלוש מהן גם נמנות על רשימת 10 המדינות בעלות האוכלוסייה הקטנה בעולם, כך שבניית התשתית בהן לא היתה מתאפשרת אילולא גבו החברות מחיר גבוה. המדינות הללו הן האי סנט הלנה, שנמצא קצת אחרי שליש הדרך מאנגולה שבאפריקה לברזיל שבדרום אמירקה ומאייש את המקום הראשון, עם מעט יותר מ-6,000 תושבים שכל אחד מהם משלם בממוצע 41.06 דולר על כל גיגה-בייט של גלישה; איי פוקלנד שמול חופי ארגנטינה, שבהם 3,700 תושבים בלבד שנאלצים לשלם כ-38.45 דולר בממוצע על כל גיגה וממוקמים במקום השני; וטוקלאו, אי שנמצא במה שניתן להגדיר "הצד האחורי של הגלובוס", מדרום להוואי, קצת אחרי שליש הדרך מאוסטרליה למקסיקו, ובו פחות מ-1,400 תושבים שמשלמים כ-17.88 דולר לגיגה ונמצאים במקום הרביעי.

במקום השלישי, בין איי פוקלנד לאי טוקלאו, נמצאים האיים סאו-טומה ופרינסיפה שנמצאים מרחק טיסה קצר ממדינות מפרץ גיניאה באפריקה. שם הסיבה למחיר הגבוה היא ככל הנראה פחות גודל האוכלוסייה – שכן מדובר בכמעט 230,000 איש, סדר גודל דומה למאיוטֶה (אי בצד השני של אפריקה, בדרך למדגסקר, שבו כ-270,000 תושבים ומחיר של 1.23 דולר "בלבד" לגיגה והוא ממוקם במקום ה-95 בדירוג המדינות הזולות לגלישה) – אלא העובדה שמדובר באזור פחות מפותח של העולם.

מדינות נוספות שהסיבה למחירים הגבוהים בהן עשויים להיות קשורים לגודל אוכלוסייה לעומת יכולת פרישת תשתיות כוללות את בוטסואנה, מדינה בדרום אפריקה שבה 2.6 מיליון איש בלבד על שטח עצום; טורקמניסטן, הנמצאת בין איראן לאפגניסטאן ועל פניה מפוזרים 6 מיליון תושבים בשטח גדול; טוגו שבמערב אפריקה, על מפרץ גיניאה, עם אוכלוסייה בת 8.7 מיליון איש; וסיישל, שנמצאת גם היא קרוב (יחסית) לאפריקה ואוכלוסייתה מונה 100,000 איש בלבד. תימן היא ככל הנראה יוצא דופן, עם אוכלוסייה בת 31 מיליון איש, והסיבה למחיר בה עלולה להיות המצב במדינה, שמקשה מאוד על בניית ותחזוק תשתיות.

וקוריאה הדרומית מונה יותר מ-50 מיליון איש ונחשבת למעצמה טכנולוגית. היא גם מובילה במדדי מהירות הגלישה באופן קבוע. אך מצד שני, היא אחת המדינות עם הטופוגרפיה הקשוחה ביותר בעולם, ולכן בניית תשתית בה היא מבצע מורכב יותר מאשר במדינות מפותחות אחרות, ומכאן כנראה מגיע מחיר הגלישה היקר. לחילופין, ייתכן שהעובדה כי המדינה משמשת "מעבדת מבחן" לכל טכנולוגיה סלולרית חדשה גורמת לכך שהיא סובלת מעלות התקנה גבוהה של טכנולוגיות חדשות, לפני שהן הופכות לזמינות יותר וזולות יותר ומתפשטות למדינות פחות חדשניות.

עוד ב-

מפתיע: זה המוצר הנמכר ביותר באינטרנט

לכתבה המלאה

דן האודל, אנליסט תקשורת צרכנית באתר Cable.co.uk, גם הוא מעלה תיאוריה דומה: "בקצה היקר ביותר של הרשימה יש לנו מדינות שבהן לעתים קרובות התשתית אינה טובה, אך גם (מדינות) בהן הצריכה קטנה מאוד. אנשים רוכשים לעתים קרובות חבילות גלישה של עשרות מגה-בייטים בלבד, מה שהופך גיגה-בייט לנפח מידע גדול יחסית, ולכן גם יקר לרכישה".