דיגיטל וטק
מהפכת ה-AI מחריפה: עד כשליש מהמשרות במשק הישראלי נמצאות בסכנה
מהפכת הבינה מלאכותית נותנת את אותותיה על שוק העבודה ועלולה להוביל למשבר חברתי וכלכלי עולמי. לצד יתרונותיה הרבים, טכנולוגיית ה-AI טומנת בחובה סכנות חברתיות ממשיות: אבטלה המונית והגדלת הפערים הכלכליים

מהפכת הבינה המלאכותית נמצאת כבר בעיצומה, ומציבה בפני שוק העבודה את אחד האתגרים הדרמטיים של המאה הנוכחית. דוגמה מוחשית ועוצמתית לכך מגיעה מארצות הברית, בדמות הרפורמה הדרסטית שמוביל המיליארדר ואיש העסקים אילון מאסק, המשמש כיום כיועץ בכיר לנשיא ארה"ב, במסגרת "המחלקה ליעילות ממשלתית" (DOGE) בממשל האמריקאי.
במסגרת זו, עשרות אלפי עובדי מדינה מפוטרים או מעודדים לפרוש בתנאים חריגים ומוחלפים בטכנולוגיות חכמות ובינה מלאכותית. אלפי עובדים מנוסים מוצאים את עצמם מחוץ לשוק העבודה בין לילה, ללא הכנה מתאימה, מה שכבר גורם למשבר חברתי הכולל הפגנות, אי-שקט, ופגיעה קשה במורל ובביטחון התעסוקתי של עובדים רבים ומשפחותיהם.
מדובר בצמצום כוח האדם המשמעותי ביותר בהיסטוריה של המגזר הציבורי האמריקאי, כשבכיר בממשל אף הגדיר בבירור כי "כל מה שניתן לאוטומציה – יהיה מאויש במכונה". מומחים כבר מכנים מהלך זה "צמצום המשרות הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקנית" במגזר הציבורי, וחלקם מזהירים מפני משבר כלכלי וחברתי משמעותי שילווה את גל הפיטורים – לרבות עלייה בתלות בקצבאות, קושי בשיקום תעסוקתי של עובדים מבוגרים, והגדלת הפערים הכלכליים בין קבוצות אוכלוסייה.
בעוד מתנגדי המהלך מזהירים מפני השלכות חברתיות קשות, אחרים מתארים אותו כצעד אמיץ, המסמן את הכיוון העתידי של שוק העבודה הגלובלי. כך או אחרת, הרפורמה של מאסק מהווה תמרור אזהרה ברור לישראל: השינוי הטכנולוגי כבר כאן, ואיננו יכולים להרשות לעצמנו להישאר מאחור.
הרפורמה של אילון מאסק בממשל האמריקאי, אף שהיא נתפסת כקיצונית בעיני רבים, היא במהותה צעד אמיץ וחדשני. אמנם בטווח הקצר היא יוצרת משבר חברתי ותעסוקתי משמעותי, אך בטווח הארוך היא מסמנת בבירור את הכיוון העתידי של שוק העבודה העולמי.
במקום להירתע מן השינוי הזה, עלינו ללמוד כיצד לנהל אותו באחריות ולרתום את יתרונותיו לטובת כלל החברה. במילים אחרות, למרות שמדובר במהלך קיצוני, הרפורמה שמוביל אילון מאסק היא דוגמה חיובית, אמיצה ומקדימה את זמנה, הממחישה לאן צועד שוק העבודה הגלובלי, ועלינו ללמוד ממנה כיצד לנהל את השינוי באופן אחראי במקום להירתע ממנו.
החשש מפני טכנולוגיה המחליפה עובדים אינו חדש. כבר במאה ה-19, תנועת הלודיטים באנגליה התנגדה באלימות למכונות אריגה אוטומטיות מחשש לפרנסתם. גם מיכון החקלאות, קווי ייצור אוטומטיים ומהפכת המחשוב שינו את פני החברה, יצרו זעזועים חברתיים אך לצד זאת גם הזדמנויות חדשות.
במאה הקודמת בישראל, המעבר למפעלים עתירי טכנולוגיה בתעשיית הטקסטיל ("כיתן" ו"דימונה טקסטיל") הביא לאבטלה משמעותית בפריפריה. לעומת זאת, הכנסת טכנולוגיות מתקדמות בבנקים בישראל – כמו כספומטים ואפליקציות – יצרה משרות חדשות, אך תבעה הסתגלות מהירה וכואבת.
דוגמה נוספת היא הכנסת רובוטים ומכונות ייצור ממוחשבות לתעשיות הביטחוניות בישראל בשנות ה-90, שהעלתה את הפריון אך דרשה הכשרות מקצועיות והסדרי עבודה חדשים. כיום, השינוי מתרחש בקצב חסר תקדים, ואם לא נתכונן כראוי – הנזק החברתי עלול להיות כבד מנשוא.
המכונות והאלגוריתמים אינם מתעייפים, אינם שובתים ואינם זקוקים להפסקות, והם יכולים לחסוך מיליארדים, להגדיל את הפריון ולשפר את איכות השירות לציבור. אך אסור לשכוח שהטכנולוגיה קיימת למען האדם, לא להפך.
אם נפעל בתבונה, נוכל לנצל את המהפכה הזו כדי לקצר את שבוע העבודה, להגדיל את הפנאי ולהפוך את ישראל למדינה משגשגת יותר. אך זה לא יקרה מעצמו. רק אם נדע לחלוק את פירות הקדמה עם כולם, המהפכה לא תיגמר באסון חברתי.
החלפת עובדים בטכנולוגיה בקצב מהיר מדי טומנת סכנות חברתיות ממשיות: אבטלה המונית, תחושת חוסר אונים והגדלת הפערים הכלכליים. ישראל, שכבר מתמודדת עם רמות גבוהות של אי-שוויון, חייבת לנקוט פעולות מניעה משמעותיות.
על פי דו"ח בנק ישראל, עד שליש מהמשרות במשק הישראלי נמצאות בסכנה, ובמגזר הציבורי הישראלי כשני-שליש מהמשרות עלולות להשתנות מהותית תוך עשור. המשרות שבסיכון גבוה במיוחד הן אלו הכוללות עבודה משרדית, פקידותית או שגרתית. מנגד, צפויות להיווצר משרות חדשות בענפי הטכנולוגיה הגבוהה ובמקצועות משלימים כמו טיפול, חינוך, ייעוץ ופיתוח.
כמי שכיהן כמנהל מחלקת תקשורת בארגון גדול, ראיתי מקרוב את יתרונותיה המרשימים של הבינה המלאכותית; יכולתה לנתר מידע רב במהירות, לנתח נתונים מורכבים, ללמוד אותנו ולהפיק תוצרים בהתאם, ואף לייתר משימות רוטיניות. לצד זאת, ראיתי מקרוב גם את מגבלותיה.
הטכנולוגיה אמנם מסוגלת לייעל משימות ולהפיק תוצרים איכותיים, אך בניהול משברים תקשורתיים, בעבודת דוברות רגישה, או במצבים בהם נדרשת אמפתיה, אינטואיציה והבנה עמוקה של החברה, אין תחליף אמיתי לנוכחותו של האדם. דווקא במצבים שבהם נדרש דיאלוג אנושי אמיתי, רגשי וערכי, מתגלה שהאדם הכרחי מתמיד.
מדינות כמו פינלנד וסינגפור כבר החלו ליישם תוכניות לאומיות להכשרה מחדש של עובדים, כולל צעדים כמו הכנסה בסיסית ניסיונית בפינלנד, ותוכניות "Upskilling" בסינגפור.
הצלחתן של מדינות אלה מלמדת כי גם ישראל יכולה וצריכה להיערך בצורה דומה. ישראל חייבת לפעול מיידית ולהוביל שינוי מנוהל ואחראי. יש צורך בחקיקה פרואקטיבית שתגן על העובדים הנפגעים. הסדרי פרישה מוגדלים, התאמת גילאי הפנסיה והסכמי פרישה מיטיבים הם צעדים חיוניים.
לצד האחריות הממשלתית והציבורית, חייב כל עובד לקחת אחריות על עתידו. משמעות הדבר היא רכישת מיומנויות וידע בהפעלת כלי בינה מלאכותית. עובדים שלא יקדימו לפתח יכולות אלו עלולים למצוא עצמם מחוץ לשוק העבודה בטווח קצר. העתיד כבר כאן, והוא מחייב אותנו לפעול עכשיו. ישראל חייבת להוביל את השינוי, אחרת נמצא את עצמנו מובלים – ואז עלול להיות מאוחר מדי.
.jpeg)
עוד ב-
כותב הטור הוא שי גל, מומחה לפוליטיקה עולמית, ניהול משברים וממשל אסטרטגי, מבני כוח והשפעתם בזירה הבינלאומית. קרדיט צילום: באדיבות שי גל
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה