בשנים האחרונות, האיומים בעולם הסייבר הופכים למתוחכמים ומורכבים יותר, בעיקר בשל השימוש הגובר בבינה מלאכותית על ידי גורמי תקיפה. כלי AI מאפשרים לפושעי סייבר לבצע מתקפות פישינג מתוחכמות יותר, לפרוץ לרשתות ארגוניות ולנצל חולשות אבטחה באופן אוטומטי וממוקד. במקביל, ארגונים בכל העולם נדרשים להתמודד עם האתגרים החדשים הללו ולחזק את מנגנוני ההגנה שלהם - הן באמצעות הכשרה וחינוך של עובדים והן על ידי יישום פתרונות טכנולוגיים מתקדמים.

בשיחה עם אייס מסביר דרק מאנקי, אסטרטג אבטחה ראשי וסמנכ"ל מודיעין איומים גלובלי בפורטינט, כיצד ניתן להתמודד עם הסיכונים החדשים. מאנקי, המוביל את צוות חקר האיומים הגלובלי של פורטינט ומשתף פעולה עם גופים כמו האינטרפול והפורום הכלכלי העולמי (WEF), מפרט מספר צעדים שבהם ארגונים יכולים להתגונן מפני מתקפות סייבר מבוססות AI.

הבינה המלאכותית הפכה לנחלת הכלל – וגם לפושעי סייבר, שלא מהססים להשתמש בה למטרות זדוניות. איך ארגונים יכולים להקדים את התוקפים ולהגן על עצמם ועל עובדיהם?

"אמנם הבינה המלאכותית מועילה לחברה שלנו בדרכים רבות, אך פושעי הסייבר משתמשים בטכנולוגיה חדשה זו למטרות זדוניות – מאיסוף נתונים ביעילות רבה יותר ועד לשימוש במודלי שפה גדולים (LLMs) כדי ליצור תקשורת ממוקדת – גורמי איום מנוסים ומתחילים מסתמכים על AI כדי לייעל את פעילותם ולהגביר את הנפח ואת מהירות המתקפות שלהם", אומר מאנקי, ומסביר: "ארגונים ברחבי העולם שמים לב לתופעה, ומנהלים בכירים משקיעים מאמצים כדי להיאבק בשינויים אלה ואחרים שמתרחשים בזירת האיומים. לפי דוח של פורטינט, 62% ממקבלי ההחלטות הצהירו כי יחייבו הכשרות אבטחת סייבר רשמיות עבור צוותי IT ואבטחה. 61% אמרו כי הם מציגים תוכניות מודעות והדרכה חדשות לאבטחת סייבר לכלל העובדים".

איך ניתן להתגונן מפני איומים מבוססי AI?

לפי מאנקי, יש חמש פעולות שאפשר להתחיל ליישם כבר היום כדי להגביר את המודעות של כלל העובדים בארגון – ולסייע להם להגן על עצמם – מפני נוף איומים שהולך ונעשה מורכב יותר.

"הצעד הראשון הוא יצירת תרבות ארגונית של אבטחת סייבר. האחריות לשמירה על אבטחת המידע אינה רק של צוותי האבטחה וה-IT, אלא של כל עובדי הארגון. בניית תרבות כזו מתחילה בכך שכלל העובדים יהיו מודעים לסיכוני הסייבר הנפוצים ויבינו את תפקידם בשמירה על אבטחת המידע. התהליך מתחיל בדרג הבכיר, שצריך להסכים על חזון ברור של אבטחת סייבר ולהכיר בחשיבות ההגנה על הארגון. בנוסף, יש לקיים הדרכות שוטפות, להטמיע תוכניות מודעות ארוכות טווח ולערוך סימולציות שיבחנו את הידע של העובדים לגבי איומי הסייבר העדכניים".

"פעולה נוספת שכדאי לנקוט היא חינוך העובדים. עובדים ממשיכים להיות מטרה אטרקטיבית עבור גורמי איום, אך עם הידע הנכון, הם יכולים לשמש גם כקו ההגנה הראשון והחזק ביותר נגד פרצות. ככל שפושעי הסייבר מאמצים את הבינה המלאכותית – ומשתמשים בה ליצירת מתקפות פישינג ואיומים נוספים בקצב מהיר יותר, באופן שמקשה על האדם הממוצע לזהותם כזדוניים – חינוך מתמשך לאבטחת סייבר חייב להיות חלק מרכזי באסטרטגיית ניהול הסיכונים של הארגון", אומר מאנקי, ומדגיש: "אם בארגון שלכם קיימת כיום תוכנית להעלאת מודעות לסייבר, מומלץ לבצע בה הערכה מחודשת ולעדכן אותה באופן שוטף כדי להתאים אותה לנוף האיומים המשתנה."

מאנקי מוסיף כי יש לפתח או להעריך מחדש את תהליכי אבטחת הסייבר והתוכניות הקיימות: "כשמדובר באירועי אבטחת מידע, השאלה כבר אינה אם הארגון יחווה פרצה – אלא מתי. למעשה, קרוב ל-90% מהארגונים חוו לפחות פרצת אבטחה אחת בשנה האחרונה. אבטחת סייבר אינה מסתכמת בגישה של 'הגדר ושכח'. פיתוח תוכנית ניהול איומים מתמשכת מאפשר לארגונים להעריך את מאמציהם ולהבטיח שיש ברשותם את כוח האדם, התהליכים והטכנולוגיה הנדרשים לניהול סיכונים ארגוניים. בדיקות תקופתיות מסייעות לזהות פערי אבטחה אפשריים לפני שהם הופכים לבעיות של ממש".

ומה לגבי הפן הטכנולוגי - אילו אמצעים ניתן להטמיע כדי לחזק את ההגנות בכל ארגון?

מאנקי מדגיש את החשיבות של אימות רב-שלבי (MFA) וגישת רשת במודל Zero-Trust (ZTNA) ומסביר: "מעל 80% מפרצות הנתונים כוללות שימוש בפרטים גנובים, ולכן הטמעת MFA ו-ZTNA היא חיונית. אימות רב-גורמים מוסיף שכבת אבטחה נוספת בכך שהוא דורש מהמשתמשים לאמת את זהותם בכמה שלבים, כמו שילוב של סיסמה עם נתונים ביומטריים כגון טביעת אצבע. כך מצטמצם משמעותית הסיכון לכך שפושעי סייבר יקבלו גישה לא מורשית לרשת, גם אם פרטי המשתמש נפרצו. בנוסף, שילוב ZTNA משפר את הגישה המאובטחת למידע רגיש באמצעות תקשורת מוצפנת, גישה מבוקרת לכל יישום וניטור מתמשך של הקישוריות".

הוא מוסיף: "כמובן, חשוב לעדכן באופן שוטף את התוכנות והיישומים – הימנעות מעדכונים היא עדיין אחד הגורמים המרכזיים לפרצות אבטחה. לפי דוח מפת האיומים הגלובלית של פורטינט, בכ-90% מהמקרים, צוות התגובה לתקריות מצא כי הפריצה נבעה מניצול של נקודת תורפה שהייתה ידועה – והעדכון למניעתה כבר היה זמין. עדכון שוטף של תוכנות, מערכות הפעלה ויישומים הוא חיוני. אם בארגונכם אין עדיין תהליך מסודר לניהול עדכונים, מומלץ להטמיע אותו בהקדם כדי להבטיח שהעדכונים יבוצעו בזמן וללא עיכובים. במקרים רבים, ניתן להיעזר בבינה מלאכותית כדי להפוך את תהליכי העדכון המורכבים לאוטומטיים ולפשט אותם".

לסיכום, אילו פעולות חיוניות חשוב ליישם כדי לשבש פשיעת סייבר ומתקפות מבוססות AI?

עוד ב-

המומחה חושף: הסודות מאחורי הונאות הסייבר הגדולות בישראל | ראיון

לכתבה המלאה

"התוקפים ממשיכים להשתדרג, ולכן כל ארגון חייב לחזק את ההגנות שלו. הטמעת תוכניות חינוך והעלאת מודעות לאבטחת סייבר מניחה את היסודות לתרבות ארגונית מבוססת אבטחה. בנוסף, פיתוח נוהלי אבטחת מידע – החל מאימות רב-גורמים (MFA) ועד לגישת רשת במודל Zero-Trust (ZTNA) – ואימוץ טכנולוגיות מתקדמות יכולים לסייע משמעותית בהגנה על הנכסים הדיגיטליים של הארגון. חשוב לזכור כי הצלחת ההגנה תלויה בשיתוף פעולה בין כל מחלקות הארגון. אבטחת מידע אינה רק באחריות צוותי האבטחה וה-IT, אלא של כל עובד בארגון. מעל הכול, ניהול סיכונים אפקטיבי מחייב שהתפיסה תהיה ברורה – האבטחה היא אחריות משותפת לכולם", מסכם מאנקי.