בשנים האחרונות וביתר שאת בשנה האחרונה, ניצבת ישראל בפני אתגרי הסברה משמעותיים מול מיליארדי אנשים במדינות עוינות. עם זאת, ההתפתחויות בבינה המלאכותית משנות את כללי המשחק, ומציעות כלים חדשניים שמאפשרים לצמצם פערים עצומים במשאבים ובקנה מידה, וליצור השפעה גלובלית ממוקדת ואפקטיבית. איך זה עובד? להלן שלוש דוגמאות:

קרדיט צילום: בועז שמחי

1. תגובת נגד מהירה לאלפי תכנים שקריים: באמצעות בוטים מבוססי AI ניתן לזהות ולהגיב במהירות לשיח עוין ולהפיץ עובדות בזמן אמת. כלים אלו מאפשרים לישראל להתמודד עם דיסאינפורמציה באופן שמנטרל את השפעתה וממקדים את השיח בעובדות. בנוסף, בינה מלאכותית יכולה לנתח בזמן אמת את דעת הקהל הגלובלית, לזהות מגמות ולשפר את האסטרטגיה התקשורתית בהתאם. כך, היתרון המספרי המובנה העצום של קהל גולשים עוין, הופך לפחות ופחות משמעותי.
 
2. יצירת תוכן מותאם בזמן אמת: כלי AI מאפשרים יצירת תוכן איכותי – סרטונים, פוסטים ברשתות החברתיות ואפילו מאמרים – במהירות שיא ובעלות זניחה ביותר, כשניתן בלחיצת כפתור להתאים את המסרים לקהלים שונים באמצעות פרסונליזציה: התאמה למאפיינים תרבותיים ואידיאולוגיים. לדוגמה, יצירת מסרים ייחודיים לשפה, לערכים ולתחומי העניין של קהל היעד. ניתוח טרנדים גלובליים מסייע לזהות שיח עולמי בזמן אמת וליצור מסרים שמגיעים בדיוק לאנשים הנכונים. את המסרים הללו ניתן להפיץ באופן אוטומטי ובזמן אמת, מה שמבטיח השפעה רחבה גם עם משאבים מוגבלים.

3. אוואטרים מבוססי AI למיתוג ושיפור תדמית- משרד החוץ הישראלי כבר החל להשתמש בשנה החולפת באוואטר מבוסס AI ליצירת תכנים ב-8 שפות בזמן קצר, כדי להפיץ ולקדם מסרי הסברה ברחבי העולם. אבל זו רק תחילת הדרך; אוואטרים הפכו לכלי פופולרי ליצירת משפיענים ומובילי דעה בתחומים אחרים, כמו אופנה, שבהם דמויות וירטואליות זוכות למאות אלפי עוקבים ומשפיעות על דעת הקהל, שוב במינימום השקעה. כבר היום אנחנו עדים לשינוי משמעותי במלחמת ההסברה, כשבמשרד החוץ לצד ארגונים אזרחיים ישראליים שפועלים בתחום, נבנו עד כה אלפי אוואטרים שמשמשים ככלי אסטרטגי מוביל להרחבת טווח ההשפעה ולשיפור התדמית של ישראל בקרב קהלים מגוונים ברחבי העולם.

ובכל זאת, עולה מייד השאלה ההגיונית כיצד יבוא לידי ביטוי היתרון הישראלי אל מול מדינות עוינות בהתחשב שמדינות עוינות לישראל יכולות גם הן להשתמש ב-AI הן למטרות הסברה והן למטרות של פייק ניוז, ובכך להגדיל עוד יותר את הפער באופן אקספוננציאלי? והתשובה לכך בהירה באותה מידה: ראשית כל, ישראל שנחשבת ל"סטארטאפ ניישן", נחשבת למעצמה טכנולוגית מהחזקות בעולם המערבי, בדגש על חדשנות ויצירתיות. היא מובילה בעולם בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות, בזכות שילוב ייחודי בין תעשייה פרטית, אוניברסיטאות מובילות וגופים ממשלתיים. האקוסיסטם הטכנולוגי הזה מאפשר פיתוח מהיר של פתרונות מותאמים, החל מניתוח נתונים מתקדם לזיהוי מגמות גלובליות ועד פיתוח כלים חכמים לשיפור תדמית בינלאומית. היכולת להניע חדשנות בקצב מהיר מאפשרת לישראל למנף את ה-AI ככלי אסטרטגי לביסוס מעמדה בזירה העולמית.

בנוסף, בכל הנוגע לתרבות יזמית פורצת דרך, התרבות היזמית הישראלית מעודדת לקיחת סיכונים, פתרון בעיות יצירתי והתמקדות בהשגת תוצאות בטווח קצר. התשתית הזו מאפשרת לישראל להוביל את השוק העולמי ביישום טכנולוגיות חדשניות בפרויקטים ממשלתיים ובינלאומיים. לעומת מדינות אחרות התלויות בחברות חיצוניות לפיתוח ויישום של פתרונות, מה שדורש משאבים נוספים ולעיתים מאט את תהליך האימוץ.

יתרון ייחודי נוסף, נובע משילוב מומחיות טכנולוגית עם ניסיון מעשי בהגנת סייבר. את הידע והכלים שפותחו לזיהוי התקפות סייבר ורשתות זדוניות שהחברות הישראליות נחשבות לטובות בעולם בתחומים- ניתן גם ליישם בזיהוי והתמודדות עם קמפיינים מתוזמנים של דיסאינפורמציה ברשתות החברתיות, כולל היכולת לנתח במהירות כמויות עצומות של מידע ולזהות דפוסים חשודים.

לסיכום, בינה מלאכותית משנה את כללי המשחק בזירת ההסברה. היא מאפשרת לישראל לא רק להתמודד עם אתגרי מידע גלובליים, אלא להפוך למובילה ביצירת השפעה אפקטיבית. עם טכנולוגיות חדשניות וגישה אסטרטגית, היא יכולה ליזום ולא רק להגיב, לבסס אמון ולבנות נרטיבים שמעצימים את תדמיתה בזירה הבינלאומית.
 
הכותב: ד"ר אייל אקהאוס, חוקר במדעי הנתונים במכללה האקדמית ברמת גן, יועץ מוביל המתמחה בהפקת תובנות פורצות דרך ממאגרי נתונים כמותיים או איכותניים, ליצירת ערך ותובנות אסטרטגיות