ברקע המחאה, השר זוהר חתם הבוקר (שני) על הרפורמה שצפויה לייעל ולחזק את הקולנוע הישראלי. הרפורמה כוללת את ביטול הלקטורה, מיקוד בהצלחת הסרטים בישראל, חיזוק הקרנות הקטנות והאזוריות והגדלת תקציב הקולנוע ל-130 מיליון שקל.

נזכיר כי רבים בתעשיית הקולנוע מוחים נגד הרפורמה של זוהר בגלל שלטענתם היא תעדיף סרטים מסחריים על פני סרטים אמנותיים. הדבר הזה הוביל לחשש אמיתי בקרב אנשי התרבות על פגיעות אפשריות בתחום הקולנוע והאמנות. 

שר התרבות והספורט מיקי זוהר אמר כי "הרפורמה שאני מעביר תחזק את היצירה הישראלית, תעודד קולנוע איכותי ומצליח, ותבטיח שהתמיכה הציבורית תחזק את תעשיית הקולנוע ואת הקשר שלה עם החברה הישראלית כולה. בתוך כך, אנחנו גם מגישים הצעת חוק לביטול הלקטורה, שיטה שלצערי לא הוכיחה את עצמה. יחד עם השינויים החדשים, הדבר יאפשר לציבור להיות הלקטורים בפועל. משלם המיסים שמממן את הקולנוע הישראלי הוא זה שיקבע מה התוכן אותו הוא אוהב ורוצה לראות. אני מודה אישית לכל אנשי המקצוע במשרד שעבדו חודשים ארוכים על הרפורמה במטרה להביא את התוצאה הטובה ביותר".

הרפורמה אותה הציג השר כוללת את עדכון הקריטריונים לתמיכה בקרנות הקולנוע, מתן עדיפות להצלחה מסחרית בישראל, חלוקה חדשה של תקציבי התמיכה בין הקרנות וחיזוק יוצרים מהפריפריה הגיאוגרפית בכלל ונשים בפרט. 

בנוסף, במסגרת ההסכמות עם משרד האוצר תוקצה תוספת תקציבית של 30 מיליון ש”ח (עלייה של 30%), שתאפשר הגדלת היקף ההפקות והרחבת התמיכה בקולנוע ישראלי, כך שתקציב הקולנוע יעמוד על 130 מיליון שקל. 

המבחן החדש יהיה מותאם למציאות העכשווית ולראשונה יכלול ניקוד גבוה על חשיפת הקהל לסרטים גם בקולנוע, בטלוויזיה ובפלטפורמות אחרות. כתוצאה מכך, הקרנות הקטנות והאזוריות יחוזקו, תהיינה יותר תמיכה ביוצרים צעירים, נשים ויחוזקו הסוגות השונות, כגון: דוקו, אנימציה ועוד. 

ניקוד נוסף יינתן גם על התייעלות הקרנות, חיסכון תקציבי בפעילות השוטפת ומציאת מקורות תקציביים נוספים. מהלך זה נועד להפחית את הבירוקרטיה ולתעל את כספי המדינה לקולנוע ולא לתפעול הטכני של הקרנות.

עיקרי השינויים במבחן הקולנוע הישראלי:
מעבר לשיטת נקודות מלאה ופשוטה:
- שינוי המבחן הקיים ואיחוד הקריטריונים לנקודות ברורות ומובנות. פישוט הליך הניקוד והבירוקרטיה בתקצוב קרנות הקולנוע. 

שינוי הקריטריונים לתמיכה בקרנות קולנוע:
• ניקוד הקרנות יינתן בהתאם להצלחה מסחרית, כולל מכירת כרטיסים, הקרנות בטלוויזיה וחשיפה רחבה בישראל (מתנ״סים, בתי ספר ועוד).
• משקל נמוך יותר יינתן להצלחות בפסטיבלים בינלאומיים באירופה ולמועמדויות לפרסים.

חלוקת תקציב מחודשת:
• 46% מתקציב הקולנוע מיועדים לקרנות קולנוע ארציות גדולות.
• 21.5% לקרנות ארציות קטנות ו-21.5% לקרנות אזוריות, המחולקות בין הגליל, יהודה ושומרון והנגב.
- המהלך מגדיל את משקל הקרנות האזוריות ונותן להם יכולת לגדול ולתמוך בסרטים רבים יותר ובכך לתת ביטוי ליוצרים ולסיפורים האזוריים.

תוספת תקציבית של 30 מיליון שקל:
• מיועדת לחיזוק הקרנות ותמיכה בהפקות חדשות ומביאה לקרנות יכולת לתמוך ביותר תקציב וביותר סרטים לקולנוע הישראלי.

חיזוק קולנוע ישראלי ומסחרי:
• עידוד הפקת סרטים שמושכים את הקהל הישראלי, כמו סרטים מסחריים וסרטי בידור מצליחים ויינתן לכל קרן עד 450 נקודות על הצלחה בקופות. 
- פחות סרטים שמיועדים לחו״ל בלבד ושהציבור הישראלי לא צופה בהם. יותר סרטים פופולריים ורלוונטיים לקהל.

דגש על גיוון תרבותי וקידום יוצרים מהפריפריה:
• תמיכה מוגברת בסרטים ייעודיים על פריפריה חברתית-כלכלית, נשים וביוצרים צעירים וחדשים.

תמיכה בסוגות קולנוע מגוונות:
• סרטי סטודנטים יקבלו ניקוד על השקעה של לפחות 30,000 ש”ח.
• סרטי אנימציה עלילתיים באורך מלא יקבלו 20 נקודות, וסרטים קצרים יקבלו 8 נקודות.
• סרטי ביכורים יקבלו עד 120 נקודות.
- שמירה על הסוגות הקטנות והלא מסחריות וחיזוק יוצרים צעירים על מנת לחזק יצירה ישראלית מקורית חדשה.

תמיכה בקולנוע אזורי:
• לפחות שליש מצוות ההפקה חייב להיות תושב האזור בו הסרט מופק.
• חלק משמעותי מהתקציב יופנה לשירותים המגיעים מהאזור.
- מהלך שיחזק את הקרנות האזוריות וייצר חיבור חזק יותר בין יוצר הסרט, קרן הקולנוע האזורית ותושבי האזור. 

עוד ב-

קריאות בוז בפסטיבל חיפה: מיקי זוהר נגד סינימטק תל אביב

לכתבה המלאה

קידום טכנולוגיות חדשות ושיווק בינלאומי:
• תמיכה בהפקות חדשניות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.
• תקצוב ייעודי לשיווק סרטים ישראליים בפלטפורמות בינלאומיות כמו נטפליקס ודיסני פלוס.