שי סיבוני, מי שכונה "מלך ההימורים המכוונים" לאחר שהורשע בעבירות מס בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, יקבל מרשות המיסים כ-3.3 מיליון שקל במטבעות ביטקוין ואתריום שנתפסו במסגרת החקירה שנוהלה נגדו, כך קבע בית המשפט העליון, זאת לאחר שהמדינה ניסתה לעקוף את חובתה להשיב את הכספים במסגרת הסדר הטיעון שנחתם עם סיבוני. 

הסיפור הוא כזה: לאחר ההליך הפלילי שנוהל נגדו, ובמסגרת הסדר הטיעון עליו חתם, המדינה אפשרה לסיבוני לפדות את הסכום שצבר במטבעות הביטקוין והאתריום שהחזיק בבעלותו, זאת בתמורה להרשעתו בעבירות מס ובעבירות הימורים רבות בגובה של עשרות מיליוני שקלים. 

אלא שהמדינה לא תיארה לעצמה שבתוך זמן כל כך קצר, שווי המטבעות הווירטואלים יעלה בצורה כל כך משמעותית. מדובר על קפיצה של ממיליון לכשלושה מיליון שקל, מה שגרם למדינה "לעשות פרסה" ולהתחרט, כשחזרה בה מההחלטה לאפשר לנאשם לפדות את המטבעות על פי ההסכם, לפיו סיבוני יוכל לפדות את המטבעות בשוויים הקודם ופשוט הטילה על הכספים עיקול חדש, כשהפעם היא נעזרה ברשות המסים לטובת העניין. 

סיבוני ביקש את הכסף בחזרה על פי תנאי הסדר הטיעון, אך המדינה מצידה טענה כי אין בידיה סמכות לחייב את רשות המסים להחזיר את הכספים, שבמצב הנתון מעוקלים. בית המשפט העליון לא אהב בלשון המעטה את הדרך של המדינה, והורה לה להחזיר את הכספים לסיבוני לאלתר ולא לנסות "לסכל" את ההסדר בדרכים מפוקפקות.

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט ניל הנדל אמר: "אין זה ראוי שהמדינה תתחייב בהסדר טיעון כי המשיב יוכל לקבל את המטבעות הווירטואליים לאחר פדיונם, ותסכל התחייבות זו באמצעות רשות המסים ופקיד שומה חיפה, המהווים זרועות שלה".

עוד ב-

רוסיה בהצהרה מפתיעה: תאפשר תשלום ביטקוין על הגז ונפט

לכתבה המלאה

עוד נקבע כי "לא ניתן בנסיבות המקרה לקבל את טענת המערערים לחוסר סמכות המדינה להסיר את העיקולים במסגרת הסדר הטיעון. זאת, שכן המדינה אינה כפופה לרשות המסים ופקיד שומה חיפה, אשר ידעו על הסדר הטיעון וסירבו לקחת בו חלק. לו הייתה להם הסתייגות, היה עליהם להעלות אותה לפני המדינה טרם התגבש הסדר הטיעון. לנוכח נסיבות הסדר הטיעון בענייננו, המדינה, רשות המסים ופקיד השומה מנועים מלפעול באופן המסכל אותו. בל נשכח כי בניגוד להליכים רבים אחרים, הצד שעומד מול הפרט בהליך הפלילי מוגדר על-פי חוק כמדינת ישראל, ומכאן כוחו ומעמדו".