לאחרונה הודיעה רשות התחרות על כוונתה להטיל קנס בסך 13.8 מיליון שקל על חברת קימברלי-קלארק, ספקית הטואלטיקה של האגיס, קלינקס, לילי ועוד, בגין הפרות שונות של חוקי תחרות שבוצעו בשנים 2021-2022. מהלך זה מעורר תהיות לגבי מידת ההרתעה שהענישה מהווה לעומת הרווחים העצומים של החברה בישראל.

על פי הודעת החיוב, קימברלי-קלארק (יש להניח חלקה בשוק הישראלי) מניב הכנסות העולות על 3 מיליארד שקל, וזאת תוך חילוץ הכנסות מינימליות מתקרת הקנס שבחוק התחרות הספציפי – כ-26 מיליון שקל – אותה חצתה קימבקרלי קלארק. במילים אחרות, הכנסות קימברלי קלארק גבוהות מ-26 מיליון שקל לחלק ל-8 אחוזים.

בהנחה ששיעור הרווח הנקי עומד על כ-9% – בהסתמך על הדוחות הכספיים המאוחדים של קימברלי קלארק, הרי שהחברה משיגה רווח נקי מקומי של כ-270 מיליון שקל בשנה. מתוך נתונים אלה עולה כי הקנס המוטל מהווה רק כ-5% מהרווח הנקי לשנה – נתון המעלה תהיות בלשון המעטה לגבי מידת הענישה; והאם היא מספיקה כדי להרתיע מפוקחים נוספים מלעבור על חוקי התחרות.

זאת ועוד, בטיוטת ההודעה לחיוב שפורסמה לציבור להערות, נטען כי הממונה על רשות התחרות לקח בחשבון את ההתנהלות "היעילה" של קימברלי-קלארק ואת העובדה שהחברה הגיעה להסכמות עם הממונה, ובכך בחרה בפתרון בו משולבת פשרה מול מפוקחי השוק. גישה זו מעוררת חשש כי רשות התחרות מאבדת מומנטום – ובמקום לנקוט בגישה נוקשה שמטרתה להרתיע ולשמור על הצרכנים – בוחרים קברניטי הממונה בהימנעות מחיכוכים.

בין אם מדובר במקרה קימברלי-קלארק ובין אם בעתיד יעמדו חברות בפני מצבים דומים, זו לא הרשות התחרות שעלינו לרצות. גישה המעדיפה הסכמות על חשבון עמידה על כללי המשחק, עלולה להוות הזמנה למונופולים לעודד הפרות נוספות של חוקי התחרות. משכנעת העמדה, כי "הסכמת" קימברלי קלארק, קל וחומר במישור המינהלי, משקפת נוחיות רבה גם עבור קימברלי קלארק. המסר הנשלח לשוק הוא כי ניתן לחרוג מהחוק, ובהמשך – לקבוע כללים "על פי הסכמה" במקום לקבל אכיפה עוצמתית מרתיעה.

עוד ב-

אחרי שטראוס, תנובה ואסם: החברה הישראלית נקנסה בכ-14 מיליון שקל

לכתבה המלאה

המספרים במקרה קימברלי קלארק מצביעים על ניצחון ענק לעורכי הדין של התאגיד והפסד אסטרטגי לצרכן הישראלי: הפער בין ההיקף הכלכלי של העבירה לבין הענישה שהוטלה מותיר יותר שאלות מתשובות.
 הכותב הוא עו"ד (רו"ח) גלעד פינקלשטיין