משרד החקלאות פרסם לראשונה דו"ח קונקרטי שעוסק בהיערכות לתנאי האקלים והשפעתם על החקלאות, תוך הצבעה על היכולת של ישראל להיערך ולנקוט צעדים כדי לחזק את ענפי החקלאות שנמצאים בסכנה.

מגמת עליית הטמפרטורות מורגשת כבר היום. בתקופה שבין 2050 ל-2070 צפויה עלייה בטמפרטורות הממוצעות בישראל בטווח שבין 2 ל-5 מעלות, שתהיינה קיצוניות וחדות בעיקר בחודשי הקיץ.

כמו כן, צפויה עלייה בשכיחות אירועי אקלים קיצוניים: בתדירות, בעוצמה ובמשך גלי החום. עד סוף המאה ה-21, בתדירות של אחת לחמש שנים, צפויים אירועי קיצון של 50 מעלות ומעלה בכל רחבי הארץ. בנוסף, העלייה בטמפרטורות והשינוי בפריסת המשקעים תגרור עלייה של כ-10% עד 15% בשיעורי ההתאדות, ירידה בתכולת רטיבות הקרקע ועלייה בצרכי ההשקיה של החקלאים. כך לדוגמה, עד 2050, צפויה עלייה של כ-13% בכמות המים הנדרשת להשקיה במערב הנגב. 

בתחום היבוא, האספקה העולמית של מוצרים מרכזיים ריכוזית מאוד. 12 מדינות בלבד אחראיות ל-80% מהיצוא העולמי של תפוחי אדמה ועגבניות; 11 מדינות בלבד על 80% מייצוא מוצרי חלב; 9 מדינות בלבד מייצאות 80% מהשומשום; 8 מדינות בלבד מייצאות 80% מהחיטה וגרגירי החומוס; 6 מדינות בלבד מייצאות 80% מהאורז; 4 מדינות בלבד מייצאות 80% מהתירס ועוד. 

מן הדו"ח עולה כי בשעות משבר, מדינות מגבילות את היצוא ממדינתן. כך קרה במשבר הקורונה, כאשר 20 מדינות הגבילו את היצוא בשיא המשבר, וכך גם במלחמת אוקראינה, כאשר 25 מדינות הגבילו את היצוא בשיא המשבר. 

האפקט העיקרי של שינויי האקלים על החקלאות העולמית תהיה הופעת אירועי קיצון משולבים במספר מקומות בעולם, שיתאפיינו בטמפרטורות קיצוניות. אירועים כאלו עלולים להתרחש במספר מוקדים במקביל, ולהביא לירידה חסרת תקדים בתפוקת הגרעינים בעולם, בעיקר בחיטה. כתוצאה מכך, עלול להיווצר משבר מזון עולמי. במקרה כזה, ישראל תאלץ להתחרות על אספקת התוצרת המוגבלת מול מדינות מייבאות נוספות כמו: סין, יפן, מצרים, מקסיקו ומדינות נוספות בדרום מזרח אסיה. לפיכך, המלצת המומחים היא הגברת ההסתמכות על הייצור המקומי והעדפתו על פני התוצרת המיובאת.

מדינת ישראל, על אף היותה מדינה בעלת אקלים אזורי מגוון, החל מים-תיכוני, חצי-יובשני ועד אקלים מדברי, מצליחה להתגבר על המחסור במים לחקלאות בעזרת שימוש במי קולחין באיכויות שונות, והפכה למובילה עולמית בתחום השבת המים. אולם, ללא המשך הסתגלות, שינויי האקלים יגרמו לגידול בעלויות ההשקיה כולל תוספת השקיית-עזר גם בחקלאות שהייתה עד לאחרונה חקלאות בעל. בעזרת שימוש בנתונים ממודלים אקלימיים ומודלים ביו-פיסיים, כומתו השפעות של שינויים בפרמטרים אגרו-אקלימיים מרכזיים, כמו: טמפרטורות, משקעים והתאדות – על תפוקת גידולי שדה ומטעים. כמו כן, בוצעה הערכה כלכלית של השפעות שינויי האקלים על עלויות הגידול של היבולים השונים. 

ללא הסתגלות לשינויי האקלים, סך הנזק הכלכלי ברמה הארצית, החל משנת 2050 צפוי להיות כ-1.54 מיליארד שקלים בשנה בענפי הצומח, וכ-1.5 עד ל-2 מיליארד שקלים בענפי הבקר והעופות, לפי מחיר הסחורה שמוכר החקלאי. למניעת הנזק, יש להרחיב את ההשקעה בשיטות ההסתגלות לשינויי האקלים, המיושמות כבר היום בישראל. לדוגמה: ייעול השימוש במים, טיפוח זנים עמידים, ושימוש בטכנולוגיות חכמות אקלים (climate-smart).

עוד ב-

משבר הפיתות הגדול: המחסור בחיטה האוקראינית מכה בישראל

לכתבה המלאה

ללא הסתגלות לשינויי האקלים, סך הנזק הכלכלי ברמה הארצית, החל משנת 2050 צפוי להיות כ-1.54 מיליארד שקלים בשנה בענפי הצומח, וכ-1.5 עד ל-2 מיליארד שקלים בענפי הבקר והעופות, לפי מחיר הסחורה שמוכר החקלאי. למניעת הנזק, יש להרחיב את ההשקעה בשיטות ההסתגלות לשינויי האקלים, המיושמות כבר היום בישראל. לדוגמה: ייעול השימוש במים, טיפוח זנים עמידים, ושימוש בטכנולוגיות חכמות אקלים.