המועצה להשכלה גבוהה מדווחת כי בעשור האחרון חל גידול של 122% במספר הסטודנטיות והסטודנטים הערבים. הדבר מהווה הזדמנות ייחודית לאפשר הכרות ושיח בין יהודים וערבים ולייצר תשתית לחיים משותפים. אך למרות שמחקרים מצביעים על ההשפעה ארוכת-הטווח של היכרות בין-קבוצתית בקמפוסים על הנכונות לחיים משותפים בעתיד, מעט נעשה כדי למנף הזדמנות זאת.

יתרה מכך, בשנה האחרונה פורסמו מספר מחקרים המדברים על הזדמנות מבוזבזת זו. למשל, מחקר שנעשה עבור עמותת יוזמות אברהם על ידי מרכז אקורד, הראה כי יש באקדמיה מיעוט בעבודה משותפת בין יהודים לערבים ורק 15% מהסטודנטים היהודים לקחו חלק בעבודה משותפת בפרויקטים/קבוצות סמינר עם סטודנטים ערבים.

באוניברסיטת תל אביב הקימו תכנית יצירתית להתמודד עם אתגר זה תוך שילוב אלמנטים של יזמות והכרות עם עולם העבודה. jumpTAU האקסלרטור היהודי-ערבי היא תכנית האצת סטרטאפים המיועדת לצוותים של סטודנטים יהודים וערבים. מצד אחד, מדובר בתכנית יוקרתית המאפשרת לצוותי סטודנטים ובוגרים לקחת בעיית שוק שאיתרו ולבנות סביבה תכנית עסקית ומצגת משקיעים לסטארט-אפ ולהביא אותו למוכנות להשקעה. מצד שני, זו תכנית המחייבת סטודנטים יהודים וערבים לעבוד ביחד באופן אינטנסיבי, לפתח אמון הדדי, ולהתמודד בצוותא עם הקשיים של הקמת מיזם. 

תכנית האקסלרטור מבוססת על מחקרו המפורסם של של גורדון אולפורט המציג כיצד יש לבנות מפגשים בין קבוצות בקונפליקט תוך התגברות על דעות קדומות והבאתם להצלחה. אולפורט מנה ארבעה תנאים הנדרשים לצלחת העבודה המפגשים: (1) המשתתפים חייבים להיות במעמד זהה בצוות, (2) צריכה להיות להם מטרה להשגה. ניתן לראות זאת בקבוצות כדורסל מעורבות שם נושא המוצא האתני אינו בה לידי ביטוי כי כל הקבוצה פועלת יחד תוך מינוף היכולות האישיות של כל אחד ואחד, למען מטרת הנצחון במשחק. (3) המשתתפים צריכים לעבוד עבודה משמעותית ביחד. כלומר, המצב בו סטודנט יהודי וערבי מגישים ביחד עבודה בת אקבע שאלות כאשר אחד מהם עונה על שתי שאלות והשני על שתי השאלות האחרות, אינה נחשבת עבודה משמעותית. (4) נדרשת תמיכה מוסדית בנושא העבודה המשותפת. 

מתוך כך, נבנתה באוניברסיטת תל אביב הפלטפורמה של אקסלרטור סטארט-אפים יהודי-ערבי. בהקמת מיזם משותף, יהודים וערבים חייבים לעבוד ביחד באופן משמעותי ולבנות היכרות אישית המבוססת על אמון והערכה. יש להם מטרה משותפת – הצלחה בהקמת המיזם וגיוס כסף והם עובדים בשוויון מלא להשגתה. התכנית מלווה במעטפת תומכת של צוות מרכז היזמות באוניברסיטת תל אביב וקבוצת מנטורים, אנשי עסקים בכירים בוגרי האוניברסיטה, המלווים הצוותים בפגישות שבועיות.

כדי לבחון את המודל, נשכרה חברת הערכה בלתי תלויה הבודקת את עמדות המשתתפים לפני תחילת התכנית, בסופה, ומספר חודשים לאחר סיומה. התוצאות מראות שינוי משמעותי בעמדות המשתתפים. אומנם ברור כי מי שמצטרף לתכנית בה משתתפים יהודים וערבים, מגיע עם גישה חיובית לאחר. אך המחקר מראה באופן משמעותי סטטיסטית, כי נוצר שינוי לטובה בעמדות המשתתפים. קיימת עליה בנכונות לעבוד עם אחר, קבלה של הנרטיב של האחר, ושמירה על קשרים (Network) חודשים אחרי התכנית.

גם ברמה העסקית התכנית מצליחה ביותר. מאז הקמתה לפני כשלוש שנים, עם כתשעה צוותים בממוצע בארבעת המחזורים הראשונים, הקימו בוגרי התכנית סטארט-אפים וגייסו בוגרי התכנית מעל 140 מיליון דולר. 

התכנית מראה כי התבססות על המודל של אולפורט אכן מייצרת את התוצאות הרצויות. למוסדות אקדמיים הזדמנות פז למנף את הימצאותם של סטודנטים יהודים וערבים במרחב האקדמי כדי לייצר הכרות, להסיר מחסומים ודעות קדומות ולבנות חברה בריאה יותר. הדבר הינו חלק מתפקידם לתרומה לקהילה וחיזוקה. לצורך כך, על המוסדות לפתח פלטפורמות לעבודה משמעותית משותפת של סטודנטים יהודים וערבים. זאת בכל המסגרות הקיימות בקמפוסים סביב תכניות יזמות, תכניות התנסות בתחום הרפואה, עבודה סוציאלית, פרויקטי גמר בהנדסה, קליניקות משפטיות ועוד. התגייסות המוסדות לנושא תאפשר יצירת אימפקט משמעותי על החיים המשותפים בישראל ובניית חברה ותעשייה חזקות ומבוססות. 

עוד ב-

הפתרון למחירי השכירות? יהודים עוברים לגור בישובים ערביים

לכתבה המלאה

* יאיר סאקוב הוא יזם ואיש היי-טק, מייסד וראש מרכז היזמות באוניברסיטת תל אביב ומרצה ליזמות בפקולטה להנדסה.