שימוש בזרע של נפטר: כל המידע על הסוגייה המעורפלת
סוגיית נטילת הזרע ושימוש בו לאחר המוות היא סוגיה רגישה המעוררת שאלות פילוסופיות ביו-אתיות מורכבות, שאלות של משפט ורפואה, דת ואתיקה, שאלות הנוגעות לטובת הילד אשר יוולד יתום ויהיה מעין אנדרטה מהלכת של הורה, אותו לא הכיר מעולם.
הטבח הנוראי שהתחולל ביום 07.10.23 והקורבנות הרבים אותם גבה הטרור, העלו את המודעות לצורך בהוצאת זרע מן הנפטר והשימוש בו לאחר מותו, לצורך הפריה והבאת ילדים בעתיד.
סוגיית נטילת הזרע ושימוש בו לאחר המוות היא סוגיה רגישה המעוררת שאלות פילוסופיות ביו-אתיות מורכבות, שאלות של משפט ורפואה, דת ואתיקה, שאלות הנוגעות לטובת הילד אשר יוולד יתום ויהיה מעין אנדרטה מהלכת של הורה, אותו לא הכיר מעולם.
מבחינה פרקטית קיים חלון זמנים קצר של 24-36 שעות מרגע מותו של הגבר, בו ניתן לשאוב את הזרע ולהקפיאו ולאחר הפשרתו ניתן יהיה לעשות בו שימוש לצורך הפרייה והולדת ילד, אף בחלוף שנים לאחר המוות.
מבחינה פרקטית קיים חלון זמנים קצר של 24-36 שעות מרגע מותו של הגבר, בו ניתן לשאוב את הזרע ולהקפיאו ולאחר הפשרתו ניתן יהיה לעשות בו שימוש לצורך הפרייה והולדת ילד, אף בחלוף שנים לאחר המוות.
שאיבת הזרע הינה רק השלב הראשוני, בו נוהגים במדיניות מקלה המתחייבת נוכח הדחיפות, אך אין בכך אישור לכך שניתן יהיה להשתמש בזרע לצורך הבאת הילדים.
עד למלחמת חרבות ברזל, בתי החולים בישראל אישרו, לבקשת בת-זוג של הנפטר, שאיבת זרע מן הנפטר וזאת ללא אישורו ביהמ"ש, עם מצב החירום, נתן היועץ המשפטי לממשלה הנחיה לבתי חולים, המאפשרת נטילת זרע מנפטר, גם לבקשת הורי הנפטר ולא רק בת זוגו ללא צורך בפניה לבית המשפט.
האם בית משפט יאשר שימוש בזרע הנשאב, לצורך הבאת ילדים לאחר פטירה?
סוגיית השימוש בזרע הנפטר טרם הוסדרה בחקיקה ומוכרעת כיום בהתאם להלכת ביהמ"ש העליון, אשר קבעה כי ההיתר להשתמש בזרעו של נפטר לאחר מותו תלוי, בעיקרו של דבר, ברצונו המפורש או ברצונו המשוער.
סוגיית השימוש בזרע הנפטר טרם הוסדרה בחקיקה ומוכרעת כיום בהתאם להלכת ביהמ"ש העליון, אשר קבעה כי ההיתר להשתמש בזרעו של נפטר לאחר מותו תלוי, בעיקרו של דבר, ברצונו המפורש או ברצונו המשוער.
"שימוש בזרעו של אדם שנפטר, לשם הבאת ילדים, לעולם מתאפשרת מבחינה משפטית בראש ובראשונה בשל עקרון כיבוד רצון הנפטר, הנובע מהאוטונומיה של הפרט וזכות האדם על גופו...האוטונומיה של הנפטר משמעה התחקות אחר רצונו שלו: שלו ולא של אחרים"
במקרה בו הותיר המנוח צוואה או הוראות מקדימות בכתב, באשר לנטילת זרע מגופו ו/או השימוש בו לאחר מותו, תבוצע נטילת זרע ויבוצע השימוש בו, בהתאם להנחיות הכתובות שהותיר, בין אם הייתה למנוח בחייו בת זוג קבועה ובין אם לאו.
ככל ולנפטר הייתה בת זוג קבועה, קמה חזקה לקיומו של "רצון משוער" של הנפטר להביא עימה ילדים לעולם, גם לאחר מותו, אף מבלי שניתן לכך ביטוי מפורש בכתב או בדרך אחרת. לכן, ככלל, תהא בת הזוג ולא איש מלבדה – לרבות הורי הנפטר – רשאית לעשות שימוש בזרע לצורך הפרייתה היא.
האם להורי הנפטר יש זכות לעשות שימוש בזרעו?
כאשר מדובר במנוח שלא היה נשוי ולא חי עם בת זוג קבועה וכדי להתיר להוריו לעשות שימוש בזרעו לשם הפריית אישה זרה לצורך הבאת ילד לעולם, יש להוכיח כי זה היה רצונו של הנפטר. יש להוכיח כי המנוח חפץ שייעשה בזרעו שימוש לאחר מותו, על מנת להביא ילד לעולם עם אישה שלא הכיר, זאת, בין אם המנוח הביע רצונו במפורש ובין אם לא. במקרה כזה יבחנו את רצונו המשוער ולכך נדרשת הוכחה ברורה, מעבר למאזן ההסתברויות הרגיל ולא ניתן להסתפק בהשערות בלבד.
כאשר מדובר במנוח שלא היה נשוי ולא חי עם בת זוג קבועה וכדי להתיר להוריו לעשות שימוש בזרעו לשם הפריית אישה זרה לצורך הבאת ילד לעולם, יש להוכיח כי זה היה רצונו של הנפטר. יש להוכיח כי המנוח חפץ שייעשה בזרעו שימוש לאחר מותו, על מנת להביא ילד לעולם עם אישה שלא הכיר, זאת, בין אם המנוח הביע רצונו במפורש ובין אם לא. במקרה כזה יבחנו את רצונו המשוער ולכך נדרשת הוכחה ברורה, מעבר למאזן ההסתברויות הרגיל ולא ניתן להסתפק בהשערות בלבד.
התחקות אחר רצונו של המת, במיוחד כאשר רצון זה נסוב על שימוש בגופו, נעשית בחרדת קודש יתרה. בתוך כך, יש לתת את הדעת להבדל המשמעותי, שבין רצונו של אדם להוליד ילדים בעודו בחיים, לבין רצונו שיוקם לו זרע לאחר מותו. רצון שכזה יש להוכיח על בסיס ראיות מוצקות ואיתנות.
אל פתחו של ביהמ"ש לענייני משפחה, מגיעים מקרים טרגיים וקורעי לב. ביהמ"ש נוהג לפסוק על פי שיקול דעתו בהסתמך על העדויות והראיות שמוצגות בפניו ומה שמנחה את בית-המשפט הוא רצונו של הנפטר לעשות שימוש בזרעו גם לאחר פטירתו, בשונה משימוש בזרעו בעודו בחיים.
כך למשל, התיר ביהמ"ש לגרושתו של המנוח לעשות שימוש בזרעו לצורך הפרייתה, שעה שהוכיחה כי רצונו המשוער של המנוח היה כי ייעשה שימוש בזרעו, גם לאחר הגירושין.
במקרה אחר, לא התיר ביהמ"ש להוריו של קטין חולה סרטן, אשר נפטר בגיל 17 וזרעו נשמר טרם טיפולים כימותרפיים, שעה שלא הוכח רצונו המשוער להמשכיות ושיעשה שימוש בזרעו על מנת שייולדו לו ילדים לאחר פטירתו.
במקרה נוסף, חרף התנגדות המדינה, נעתר ביהמ"ש לענייני משפחה לבקשת הוריו של חלל צה"ל לעשות שימוש בזרעו לשם הפריית אישה, שלא הייתה בת זוגו, וזאת משעה שהוריו הוכיחו כי המנוח הביע רצון להמשכיות, ואף שבמועד פטירתו הייתה למנוח חברה. השניים לא התגוררו יחד והחברה הודיעה לביהמ"ש כי אין לה דרישה או טענה בעניין החומר הגנטי שהשאיר אחריו המנוח והיא העידה שמהיכרותה עימו הוא היה רוצה שתהיה לו המשכיות וילדים לאחר פטירתו.
בחודש מאי האחרון אישרה הכנסת בקריאה טרומית "הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ג–2023 " הנקראת גם "חוק ההמשכיות".
הצעת החוק נועדה להסדיר את השימוש בזרעו של אדם שנפטר ולאפשר לבת זוגו של הנפטר לעשות שימוש בזרעו, גם אם לא הותיר אחריו הנחיות מקדימות ספציפיות בנושא, ובתנאי שלא התנגד לכך מפורשות, מתוך הנחה שרצה בהמשכיות התא המשפחתי שהקים ומתוך התחשבות בזכותה של בת הזוג להורות.
כמו כן, הוצע לאפשר להורה של הנפטר לעשות שימוש בזרעו באמצעות אישה אחרת שתהיה אימו של הילד שייוולד, באישור בית המשפט, ובלבד שלא הייתה לנפטר בעת פטירתו בת זוג או לחלופין, כאשר בת הזוג אינה מעוניינת לעשות שימוש בזרע.
בנוסף, הוצע לקבוע כי ילד שייוולד משימוש בזרע של נפטר יירשם כילדו של הנפטר, וזאת על מנת להבהיר את ההבחנה בין המעמד של בת הזוג או האם העתידית שהיא אימו הבלעדית של היילוד, ובין מעמד הורי הנפטר שישמשו כסבים.
נשאלות שאלות רבות ומגוונות סביב השימוש בזרע המת, כגון האם הרצון לעשות שימוש בזרע המת וליצור הורות לאחר המוות נועדה לרפא מכאוב ולסייע להתמודד עם מות היקיר והאם סיבה זו, כשלעצמה, מצדיקה הפריה בזרעו של מי שכבר איננו איתנו.
עד שנושא זה יוסדר סופית בחקיקה, הפתרון למי שמעוניין להסדיר את הסוגייה ולהבטיח את קיום רצונו הינו הותרת צוואה ביולוגית או הוראה מפורשת בעניין השימוש בזרעו לאחר פטירתו.
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
