קריאת השכמה: אלו המדינות שיובילו את הצמיחה הכלכלית הגלובלית

הכלכלה הגלובלית משנה את פניה לבלי הכר ומתעצבת מחדש. בעוד מדינות מפותחות מתמודדות עם האטה, תקוות ההתאוששות הכלכלית תלויות יותר ויותר במדינות מתעוררות. דוגמה מייצגת לשינוי המשמעותי היא העובדה שסין, בעלת הכלכלה המתעוררת הגדולה בעולם, נמצאת בהאטה מבנית. כשזו תמונת המצב המסתמנת, מעניין לבחון אילו מדינות יוכלו להוביל את הצמיחה בעתיד הנראה לעין ולהציע הזדמנויות חדשות.

חשוב להדגיש כי מדינות מתעוררות מהוות כמעט שני שליש מהצמיחה העולמית, ומתמודדות עם אתגרים משמעותיים במיוחד בשנה הנוכחית, היוצרים תמונת מצב מורכבת ולא שגרתית. בכלל זה חוסר ודאות גיאופוליטי, שינויים במדיניות הסחר העולמית ומדיניות כלכלית חדשה בארה"ב.

כל אלו מעלות שאלות הרות גורל בכל הנוגע לצמיחה הכלכלית: האם מדינות המפרץ יצליחו להשתחרר מהתלות בנפט, איך תמשיך הודו לשמור על תנופת הצמיחה, כיצד תתמודד דרום אפריקה עם הרפורמות הכלכליות, וכמובן הסאגה המקומית בארצנו הקטנטונת - האם ישראל תוכל להמשיך לצמוח על אף האתגרים הפנימיים והחיצוניים עמם היא מתמודדת חדשות לבקרים?

תמריץ סיני, מיתון ארגנטיני
חרף השגת יעד הצמיחה הרשמי של 5% בשנת 2024, השנה הנוכחית צפויה להיות מאתגרת במיוחד עבור סין. התחזיות מצביעות על האטה ל-4.3%, בעיקר בשל תעריפי סחר מוגברים מצד ארה"ב והגבלת הייצוא.

במקביל, יש לבחון את הכלכלה במדינות המפרץ, בהובלת סעודיה ואיחוד האמירויות, הממשיכות במאמציהן לגוון את מקורות ההכנסה מעבר לבולטת שבהן - נפט. תחומים כמו תיירות, טכנולוגיה ופיננסים זכו לדחיפה משמעותית, אך מאידך, מחירי האנרגיה ואיומים גיאופוליטיים ממשיכים להוות סיכון משמעותי.

אשר לדרום אפריקה, הרי שהיא נמצאת בשלבי התאוששות ממשבר מתמשך, אך יחד עם זאת, הצלחתה תלויה ביישום רפורמות מבניות, בהגברת מעורבות הסקטור הפרטי ובהתמודדות עם מדיניות סחר מגבילה מצד הממשל האמריקאי.

ומה בנוגע לארגנטינה? לאחר משבר עמוק, אחת המדינות הבולטות בכלכלת דרום אמריקה מגלה סימני התאוששות עם צמיחה צפויה של 4.2% בשנת 2025. כמו כן, הממשלה מתמודדת עם אתגרי ייצוב המטבע ופתיחת השוק להשקעות זרות.

חיפושים אחר יציבות מקומית
ומה לגביה יכולותיה של ישראל? כידוע, הכלכלה המקומית מושפעת מאוד מענייני פוליטיקה וביטחון, שעל התנודות הקשות בהם בתקופה האחרונה כמעט מיותר להרחיב.   
בשורה התחתונה, בעוד מדינות מתעוררות רבות מתמקדות בצמיחה מהירה, ישראל מתמודדת עם מציאות ייחודית, כאשר מחד היא מובילה בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות, אך מאידך, סובלת קשות מחוסר יציבות פוליטית וחוסר ודאות ביטחוני, זאת לצד אתגרים גיאופוליטיים משמעותיים.

גורמי הצמיחה כוללים את תעשיית ההייטק, שממשיכה להוות מנוע צמיחה משמעותי, אך עם זאת, קצב הגיוסים וההשקעות הזרות נמצא במגמת ירידה ברורה. כמו כן, מגזרי הפיננסים והאנרגיה חווים תנודתיות, בעיקר עקב האתגרים הרגולטוריים והשפעות גלובליות.

ומה באשר לסיכונים? ההשלכות הכלכליות הברורות בצל משבר ביטחוני מתמשך, בכלל זה פגיעה בתיירות ובהשקעות זרות. כפועל יוצא של אותו משבר, גידול בהוצאות הביטחון עלול להוביל לעלייה בגירעון ולהכביד על הכלכלה המקומית. כמו כן, קיימות לא מעט השפעות גלובליות, דוגמת עליית הריבית בארה"ב והאטה בצמיחה העולמית, גורמים העשויים להשפיע על ענף הייצוא הישראלי בכללותו.

במבט עתידי, חשוב להדגיש כי חרף האתגרים, ישראל נחשבת כאמור לשחקנית מפתח בתחום החדשנות, וככזו פתרונות יצירתיים יוכלו לסייע לה לשמור על יציבות כלכלית. בסופו של דבר, מדיניות כלכלית אחראית ושמירה על משטר רגולטורי יציב לצד עידוד השקעות – כל אלה יהיו קריטיים מאוד להבטחת המשך הצמיחה של ישראל בעידן בו המאפיין הבולט הוא אי ודאות עולמית.