הנתונים נחשפים: כמה עסקים נסגרו מאז תחילת המלחמה בישראל?
הימשכות המלחמה ואי הוודאות צפויים להמשיך ולהביא להרעה ברמת הסיכון של המשק המשקף את מצבם העסקי של העסקים בישראל
בסיכום שנה לפרוץ המלחמה, הקשיים והאתגרים הרבים לעסקים בישראל באים לידי ביטוי בעלייה במספר העסקים שנסגרו מתחילת המלחמה ועד היום, כ-59 אלף חברות ועסקים אשר לא הצליחו לעמוד באתגרי התקופה, כאשר בשנים של שגרה נסגרים בממוצע כ-40-42 אלף חברות ועסקים. כמו כן, בתקופה זו (אוקטובר 23 ועד סוף ספטמבר 24) חלה ירידה במספר העסקים שנפתחו ומספרם נאמד בכ-36.5 אלפי חברות ועסקים בהשוואה ל- 45-48 אלפי עסקים שנפתחים בשנים של שגרה.
בהתאם לאי הוודאות הרבה השוררת במשק, הירידה בביקושים והפגיעה בהיקפי הפעילות של ענפים רבים חלה עליה ברמת הסיכון של המשק הישראלי. מדד הסיכון העסקי של Coface BDi, מראה עלייה בסיכום הרבעון השלישי של 2024 בהשוואה לרבעון הקודם, כאשר נראה כי הימשכות המלחמה ואי הוודאות סביבה רק צפויים להביא להרעה ברמת הסיכון של המשק המשקף את מצבם העסקי של העסקים בישראל.
בימים האחרונים סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס הודיעה על הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל בשתי רמות מ- A2 ל- BAA1, כאשר התחזית מבחינתם הינה שלילית וייתכן ויהיו הורדות נוספות זאת על רקע הסיכון הגיאופוליטי המתגבר לדבריהם. נוסיף כי הורדת הדירוג על ידי סוכנות מודי'ס עלולה לגרור אפקט דומינו שלילי בו הממשלה תצטרך לשלם ריביות גבוהות יותר כדי לשרת את החוב שתפח כתוצאה מהוצאות המלחמה. נראה כי העלאת מסים הינה צעד בלתי נמנע, אולם הדבר יקשה על ריסון האינפלציה הגבוהה ויביא לקיטון בהכנסה הפנויה ובהתאם לירידה בצריכה הפרטית.
בין הקשיים שהעסקים מתמודדים איתם נציין את המחסור בכח אדם, השיבושים בשוק העבודה, גידול בעלויות ההובלה והתארכות זמני האספקה, התייקרות חומרי הגלם, סביבת הריבית הגבוהה והנטל המימוני ועוד.
העסקים שנסגרו הינם ממגוון תחומי פעילות במשק הישראלי ונראה כי אין ענף החסין מפני השלכות המלחמה ואי הוודאות הרבה השוררת במשק. בין הענפים הבולטים שנקלעו לקשיים משמעותיים מאז פרוץ המלחמה, הם:
נדרשים צעדים רבים להנעת הכלכלה ועידוד הצמיחה כאשר הבסיס לכך הוא יצירת יציבות במפה הפוליטית לצד גיבוש תקציב אחראי, שיקום מבנים ותשתיות, עידוד חזרה של המשקיעים הזרים, מתן תמיכה לתעשייה המקומית וליבואנים, הורדת חסמים בירוקרטיים ועוד.
- ענף הבנייה הסובל ממחסור חריף בכוח אדם והתייקרות של חומרי הגלם לצד ענפי פעילות קשורים כגון קרמיקה, מיזוג, אלומיניום וחומרי בניין.
- מגזר המסחר הכולל למשל את ענף האופנה וההנעלה, רהיטים וכלי בית הסובלים מירידה בביקושים בין השאר עקב הירידה בהכנסה הפנויה של משקי בית רבים כתוצאה מסביבת הריבית הגבוהה והגידול בהחזרי המשכנתא.
- ענפי השירותים השונים, ביניהם בתי קפה ומסעדות, שירותי בידור ופנאי, הובלות, תיירות, זאת כתוצאה מאי הוודאות הרבה, הגבלות פיקוד העורף, ירידה במצב הרוח הלאומי ועוד.
- מגזר החקלאות אשר מצוי במחסור בכוח אדם, וחלק לא מבוטל ממנו ממוקם באזורי הדרום והצפון הסמוכים לאזורי הלחימה.
נדרשים צעדים רבים להנעת הכלכלה ועידוד הצמיחה כאשר הבסיס לכך הוא יצירת יציבות במפה הפוליטית לצד גיבוש תקציב אחראי, שיקום מבנים ותשתיות, עידוד חזרה של המשקיעים הזרים, מתן תמיכה לתעשייה המקומית וליבואנים, הורדת חסמים בירוקרטיים ועוד.
שנה למלחמה: הערכת התפלגות סגירת עסקים לפי אזור גיאוגרפי
התפתחות מדד הסיכון של המשק הישראלי
נקודות מפתח להתאוששות הכלכלה
(בשיתוף CofaceBdi)
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה