להשתחרר ממחויבות משפטיות בחסות המלחמה, איך עושים זאת?

הסוגייה בה עסקינן הינה אחת הקשות והמורכבות בעולם המשפט, דוקטרינת "כח עליון" מוכרת יותר "מדיני החוזים". הדוקטרינה למעשה משחררת צד לחוזה מהתחייבותו כלפי הצד האחר במקרה שבו ביצוע החוזה הפך להיות בלתי אפשרי כתוצאה מאירוע חריג (מלחמה למשל) שלא ניתן היה לצפות אותו מראש ו/או לא ניתן היה למנוע אותו.

מחלוקות רבות התעוררו בסוגייה זו בנוגע להגדרות ולמבחני דוקטרינת "כח עליון",  למשל, מהי הגדרת "אירוע חריג"? או מה הוא המבחן בתנאי "הביצוע הפך להיות בלתי אפשרי"?! או למה מתכוון החוק "במבחן הצפיות"? "שלא ניתן היה לצפות אותו" האם מדובר בציפייה אובייקטיבית (האדם הסביר) או שמא בציפייה סובייקטיבית? ועוד שאלות רבות, אפילו הגדרת "מלחמה" עשויה להיות שנויה במחלוקת.  

נציין כי התשובות לכל השאלות והתמיהות לעיל כמעט כולן תלויות במקום, בזמן ובסיטואציה. למשל במציאות הישראלית אירוע כמו "מלחמה" נפסק כאירוע שאינו חריג, כל אזרח ישראלי שחי במדינתנו צופה שאירוע של מלחמה עלול להתרחש בכל עת לעומת אזרח איסלנדי או נורבגי או ניו זילנדי, שאירוע חריג כזה אינו מצוי בסד הצפיות שלו.

"מלחמה", היא אכן אירוע חריג לכל הדעות אלא שלא תמיד ניתן לצפות שתתרחש מלחמה על אף שבמקומות גיאוגרפיים בהם התרחשו מספר מלחמות, הגם שבסיטואציות מסוימות או בזמנים מסוימים אין סיכוי שתתרחש מלחמה ומכאן ניתן להסיק כי הציפייה להתרחשות מלחמה גם במקומות בהם המלחמות מתקיימות תלויות נסיבות ואירועים שונים.

כך למשל, "מלחמת חרבות ברזל" כולם יסכימו, כי לא ניתן היה לצפות אירוע כמו זה שיתרחש ב – 7 לאוקטובר, על אף שמדינתנו הקטנה רווית מלחמות. כולם מסכימים, כי האירוע כמו של ה – 7 לאוקטובר הינו חריג ויוצא דופן בהיקפו ובמעמדו, או אז עולה השאלה האם אירוע חריג זה ויוצא דופן גם במדינה למודת מלחמות, מצדיק החלת דוקטרינת "כוח עליון"?.

נמחיש את השאלה במקרה שבו בן זוג התגרש וחתם על הסכם גירושין שבו התחייב לשלם מזונות בסכום גבוה בהתאם לנסיבות בעת כריתת ההסכם על פיהן היה בעל עסק מרוויח ביותר והדבר התאפשר; או בן זוג אחר שבמסגרת פסק דין לאיזון משאבים חויב לשלם לאשתו תשלום איזון בשיעור של מיליונים כנגד העסק שקיבל לזכותו הבלעדית?.

והנה יצא הגורל ומדובר בבן זוג שהינו קצין לוחם למופת ביחידה מבצעית נחוצה שגוייס למילואים במשך 6 חודשים ומלווה את הצוות שתחת פיקודו בקרבות נועזים בעזה והעסק שברשותו קרס תחילה ונסגר לאחר מספר חודשים הן מחמת המלחמה עצמה בחודשיה הראשונים והן מחמת גיוסו למילואים בהמשך חודשים רבים.

בשני המקרים המתוארים לעיל התקבלו החלטות שונות ע"י בית המשפט למשפחה. כלפי בן הזוג שהתחייב לשלם סכום מזונות, קבע בית המשפט, כי אינו פוטר מהחוב או אינו מקטין את חיוב סכום המזונות וכי עובדת המלחמה ("כח עליון") אינה משנה את הצורך ההכרחי של ילדיו לזון אותם ולספק את צרכיהם גם כאשר ישנה מלחמה, רק נטען - הם ילדים לא מפסיקים לאכול או ללבוש או ללמוד או לגור.

ואילו במקרה השני, החליט בית המשפט בשלב ראשון להיעתר לבקשת בן הזוג להקפיא את תשלום איזון ולהאריך את מועד התשלום. יובהר, כי בית המשפט לא ביטל את החיוב עקב המלחמה אלא רק דחה את מועד התשלום לתקופה שתאפשר לבן הזוג לקיימה.
הנה לנו שתי דוגמאות (אשר מחמת החסיון שובשו העובדות) של אירועי "כח עליון" וכיצד בתי המשפט למשפחה מפעילים שיקול דעת יחסי ולא אחיד בהתאם לכל מקרה ונסיבותיו.

עו״ד מאיר בר מוחא (צילום אלבום פרטי)

המסקנות העולות מפסיקות בתי המשפט כאמור נקבעות בעיקר על פי שורת הצדק וההגיון ולא ניתן ללמוד מהם גזרה שווה ואחידה לכל המיקרים. בתי המשפט יפעילו מערכת של איזונים ובמקרה של חוב מזונות למשל, הצורך ההכרחי של קיום הקטינים גובר על כל שיקול אחר ודוקטרינת כח עליון לא תחול בעוד שלגבי חוב כספי רגיל המוטל על אדם לשלם עבור איזון רכושי, עשויה להיות התחשבות ודוקטרינת "כח עליון" עשויה לחול.

 יחד עם זאת מסקנתי אליכם היא, כי לא כדאי להסתמך או לצפות שבית משפט יבטל לכם את החוב או יבטל חיוב עקב המלחמה, אבל בהחלט כדאי לנסות בכל מקרה לפנות ולבקש התחשבות, הארכת מועד, או במקרים קיצוניים יותר אפילו הקטנה של החוב. 

(בשיתוף CofaceBdi)