הנפילה של ממשלת ישראל וההליכה לבחירות חמישיות בשלוש השנים האחרונות לא רק אמורה לעלות הון תועפות למדינה, אלא גם תפיל הרבה מאוד הצעות חוק והסדרים שתלויים כרגע באוויר. התפנית מתרחשת שענף הרכב בישראל נמצא בנקודה רגישה כאשר המעבר מבנזין וסולר לחשמל נמצא בתאוצה.

אך בזמן שהביקוש למכוניות החשמליות הולך וגובר, היבואנים לא עומדים בקצב וישנו מחסור בשוק של רכבים חשמליים, מה שעשוי להוביל לכאוס צרכני בשוק ויצירת בור גדול בהכנסות של המדינה ממיסוי רכב.

אחד מהנושאים החשובים בתחבורה שהופיעו בטיוטות של חוק ההסדרים הוא ונמצא כעת בעיכוב הוא הסדרת הרגולציה. מטרת החוק הייתה להאיץ את פריסת עמדות טעינה המיועדות לכלי רכב חשמליים וכך להגדיל את מכירותיהם, שכן גם בעקבות מחירי הדלק הביקוש לרכבים חשמליים גובר. רק לסבר את האוזן, מכירות הרכב החשמלי זינקו מ-640 כלי רכב בשנת 2019 ל-11 אלף כלי רכב ב-2021, ואילו במחצית הראשונה של 2022 אנחנו כבר מתקרבים ל-9,000 כלי רכב חשמליים שנרכשו.

על פי נתוני משרד האנרגיה, קיימות כיום בישראל רק כ-90 עמדות טעינה מהירות (בהן משך זמן הטעינה הממוצע הוא 30-40 דקות) ואולטרה מהירות (7-20 דקות), שחלקן עדיין מופיעות תחת הסטטוס "בביצוע", כלומר עמדות שלא נמצאות בשלב אופרטיבי. המשמעות היא יחס של כ-250 כלי רכב לכל עמדת טעינה מהירה והמספרים רק צפויים לעלות בהמשך.

חוק ההסדרים אמור היה לקדם כמה מנושאים הללו כך למשל  תיקון לחוק המקרקעין - שיאפשר הקמת עמדות טעינה בבתים משותפים ובחניות לא פרטיות גם בלי הסכמת ועד הבית, והגדלה של היקף האספקה של החשמל לבניינים משותפים - שבהם יש צורך בהתקנת מספר רב של עמדות טעינה. הרפורמות הללו עדיין לא יצאו כמובן אל הפועל וכעת נראה שיש עוד זמן עם פיזורה של הכנסת.
 
עוד רפורמה חשובה שנכללה בטיוטת חוק ההסדרים האחרונה היא ההתחלה של בחינה, תכנון ויישום מס נסועה על כלי רכב חשמליים, כפיצוי על אובדן הכנסות המדינה מבלו דלק. על פי ההצעה, המס שנגבה אמור לכלול סכום של כ-15 עד 20 אגורות לקילומטר, שהם כ-3,000 עד 4,000 שקל בשנה לרכב חשמלי בעל נסועה ממוצעת של כ-20 אלף קילומטרים בשנה.

עוד ב-

תגידו שלום להטענה הארוכה של רכבים חשמליים

לכתבה המלאה

לעיכוב על הטלת המס ישנן יש משמעות רבה. היערכות לקראת הטלת מס כזה היא מורכבת וממושכת מבחינה לוגיסטית, משפטית ופיסקאלית. הנסיקה האחרונה במחירי האנרגיה אילצה את האוצר להפחית את בלו הדלק לתקופה מצטברת של כשישה חודשים, כשהמטרה היא להקטין את הלחץ האינפלציוני. והבעיה הכי גדולה היא כמובן הבעיה הפוליטית,  - הסיכוי שניתן יהיה להעביר מיסוי כפי שמתוכנן מצטמצם. ראיה לכך היא מה שקרה לאגרת הגודש בגוש דן, שיישומה נדחה בשנים רבות בשל לחץ פוליטי של המעסיקים. כעת, נראה ששוק הרכבים החשמליים בדרך לכאוס אחד מוחלט ואין אף אחד שם שידאג בנושא הזה לפחות בשנה הקרובה, והתעשייה רק הולכת וגדלה.