ענף הפודטק הוא מהחמים והמתפתחים בעולם הסטארט-אפים, כשישראל ניצבת בחוד החנית. שיקולי בריאות, איכות סביבה ומוסר, דוחפים חברות פודטק במרוץ אחר מציאת פתרונות כגון תחליפים הולמים לבשר, בשוק דינמי שרק צובר תאוצה ומתרחב. התנופה לה זוכה הענף מתורגמת בין היתר גם להיבט המימוני, כשבשנת 2021 לבדה זרם אליו הון סיכון בהיקף שיא של כ-39 מיליארד דולר.

בענף המתפתח, ישראל נותנת את הטון. בחודש שעבר התבשרנו כי מאגד הבשר המתורבת הגדול בעולם, אושר סופית בידי רשות החדשנות הישראלית – ויזכה למימון ממשלתי בגובה של כ-60 מיליון שקלים למשך כל תקופת הפעילות שלו, שתתפרס על פני שלוש שנים. המאגד יהיה מורכב מ-14 חברות, מהן כמה מחברות תחליפי הבשר הגדולות בעולם, לצד 10 מעבדות אקדמיות. ישראל מדורגת שנייה בהשקעות בתחום בעולם אחרי ארה"ב, כאשר חברות בתחום הבשר המתורבת גייסו כ-507 מיליון דולר ב-2021, סכום גדול פי 24 ביחס לסכום הגיוס בשנה שקדמה לה.

להיות ראשון זה מחייב
תעשיית הפודטק, תעשייה מובילה בעולם ההייטק, משגשגת בעקבות הצלחת פטנטים רבים ומגוונים אשר הובילו את היזמים למוצרים ששינו ועוד ישנו את האנושות ואת הדרך שבה כולנו צורכים מזון. הדרך לסטארט אפ מצליח עוברת ברישום הפטנט שלו אבל לא רק. "ההמלצה לכל יזמי ההיי טק, והפודטק בפרט, היא חד משמעית: להגיע ולהתייעץ עם עורך פטנטים כמה שיותר מוקדם. בפטנטים קיים עיקרון מרכזי– כל הקודם זוכה", מתארת לילך לוצאטו שוקרון, עורכת פטנטים ושותפה בקבוצת לוצאטו, מקבוצות הקניין הרוחני המובילות בארץ, שעל לקוחותיה נמנות רבות מחברות ההיי טק המובילות בתעשייה. קבוצת לוצאטו מתמחה, בין השאר בסיוע לחברות סטארט-אפ, יזמים, קרנות הון סיכון, חברות מזון גדולות ושחקנים אחרים בתעשייה, ומספקת להם את הייעוץ המקצועי החיוני והמקיף גם עבור גיוס משקיעים וגיבוש שותפויות אסטרטגיות.

"כאשר עורך פטנטים נכנס לתמונה כבר בשלבים הראשוניים, זוהי ההזדמנות הטובה ביותר לגבש אסטרטגיית קניין רוחני נכונה עבור החברה. זהו גם התזמון הנכון ביותר לבצע סקרי פטנטים מסוגים שונים על מנת להבין למשל מהן החוזקות, על מה ניתן להגן – באיזה היקף ובאילו אופנים, באילו מהאופציות של נתיבי הפיתוח שווה להשקיע, וכן ממה כדאי להימנע".

בפודטק, כבכל תחום אחר, על מנת לקבל פטנט יש לעמוד בדרישות החוק. דרישה אחת היא שההמצאה תהיה חדשה, משמע שלא פורסמה בשום מקום טרם הגשת בקשת הפטנט, גם לא על-ידי המבקש עצמו. בנוסף, על ההמצאה לעמוד בקריטריון של התקדמות המצאתית, כאשר המשמעות של קריטריון זה היא שההתקדמות היא לא מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע מהתחום על סמך הידיעות בתחום המדובר. על ההמצאה להיות גם מועילה וניתנת ליישום תעשייתי על מנת להיות כשירה לפטנט. לעיתים לא מספיק רישום של פטנט אחד ועורך הפטנטים תמיד צריך לבחון את התמונה הכוללת.

יתכן שאת המוצר המוגמר עליו רוצה תחילה להגן היזם מקיפים דברים נוספים הדורשים רישום נפרד, או סוגי הגנות נוספים, מה שמאוד נפוץ בתעשיית הפודטק – "לדוגמא המכשור המעבדתי, מערכות הייצור, דשן, חומרי שימור, מערכות בקרה, ואפילו שילוב של מערכות בינה מלאכותית הבוחנות שלבים שונים בתהליך. זהו תחום בו בכל שלב יכולות להיות מספר המצאות שונות" מרחיבה עו"פ לוצאטו. "גם עיצוב האריזה עצמה יכול להיות רלוונטי ויש לבחון על אילו מוצרים נרצה להגן על-ידי רישום עיצוב. כך גם זכויות יוצרים, זכויות מטפחים, סימני מסחר ועוד". מלבד הייעוץ "הפטנטי", יש לפנות לגורמים נוספים, כמו עורכי דין מסחריים למשל, שהליווי שלהם הוא קריטי עבור חברות סטרט-אפ, במיוחד בשלבים הראשונים. עורך פטנטים מקצועי יידע אילו נקודות דורשות בירור והפניה לגורמים שכאלו. "במקרים בהם יש צורך, מומלץ שעורך הפטנטים יעבוד בצוות עם עורך הדין המסחרי, שכן הרבה מהסוגיות המסחריות נוגעות בהיבטים של קניין רוחני וטכנולוגיה. כך אנו עובדים בקבוצה שלנו על מנת להעניק טיפול הוליסטי."

הסוד המסחרי
בין שלל המכשולים שיש לצלוח בדרך לקבלת פטנטים, אחד העיקריים הוא הצורך שלא לחשוף סודות מסחריים חשובים. אותה הגנה יקרת ערך, נשמרת על-ידי הימנעות מחשיפת מידע שאינו חיוני לצורך השגת ההגנות האחרות. "אתגר גדול יותר בהקשר הזה הוא לדעת להבחין בין המצאות הראויות להישמר כסודות מסחריים, לבין אלו שנפיק מהם יותר תועלת במידה וירשמו כפטנט, כאשר נכנסת כמובן למערכת השיקולים הסבירות לקבלת אותו פטנט", מדגישה עו"פ לוצאטו שוקרון. לא פעם ממציאים סבורים שכדאי להגן על המצאות על-ידי סוד מסחרי ובכך, לא רושמים אותו כפטנט, אך לא לוקחים בחשבון כי קיים הסיכוי שמישהו אחר יצליח להגיע לאותו פיתוח ואולי יקבל עליו פטנט ראשון, או שמא יצליחו לבצע הנדסה לאחור וכך יגלו את הסוד המסחרי.

מדובר במערכת שיקולים מורכבת ורבת משתנים, והקשר הרציף עם עורך הפטנטים הוא המפתח לגיבוש אסטרטגיה נכונה והתאמתה לנסיבות העדכניות בכל שלב. דבר שהינו חשוב במיוחד עבור חברות סטרט-אפ, מאחר ומדובר במצב דינמי שתמיד מצריך ראייה מקיפה ומעמיקה על-ידי עורך פטנטים מנוסה ובעל רקע טכנולוגי רלוונטי, אשר יהיו לו הכלים לבחון את מכלול הדברים באופן רציף ולבצע את ההתאמות הנדרשות.

עו"פ לילך לוצאטו שוקרון (צילום:יורם רשף)

הצורך הגלובאלי והלאומי
העיסוק בפיתוחים טכנולוגיים ירוקים, מתכתב גם עם אוכלוסיית כדור הארץ ההולכת ותופחת – כשהתחזיות מדברות על כך שבשנת 2050 כמות בני האדם על הכדור תעלה על 10 מיליארד. כיום, שטחי המרעה מהווים 26% מהשטח בעולם, ועוד שטחים נוספים מיועדים לגידול מזון לבעלי החיים. על כל קילו בשר שנמכר ללקוח, צורכים בעלי החיים עוד 20-40 אלף ליטרים של מי שתייה נקיים ופולטים גזי חממה כמו פחמן דו חמצני ומתאן. מדובר בניצול קיצוני של משאבי טבע לצד יצירת גזי חממה וזיהום אקולוגי. במצב העניינים הקיים התוצאה הצפויה היא חוסר היכולת להאכיל את כל כמות האנשים ולהגיע לרעב קיצוני.

הצלחת עולם הפודטק הוא ביטוי של התרחבות ה"אקו-סיסטם" הישראלי לתחומים חדשים שהם לא בהכרח מבוססי תוכנה, אלא שהם חלק ממערך גדול של ניצול המצוינות הישראלית בתחום הביולוגיה ובתחום האקדמי של מדעי החיים, אשר משולב עם הרבה יכולות של ישראל בתחום הדאטה. "בעשור האחרון השקענו למעלה מ-200 מיליון שקל בתעשיית הפודטק", מספר ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות הישראלית. "זהו אחד ממנועי הצמיחה של המדינה. מדובר בתחום בו ישראל מתבלטת, הן בכמות החברות והן בכמות ההשקעות. ועדיין, התחום עוד נמצא בחיתוליו. זה הזמן הנכון להיכנס אליו, להוביל בו ולייצר, כי בשלב הנוכחי כמות המתחרים היא קטנה. בישראל, חברות רציניות שירוצו מספיק מהר יוכלו להצליח – וממצב של סטארט אפים וחברות קטנות, נוכל לדאוג שהם יוכלו לכבוש נתחי שוק גלובליים".

"עצם מתן המענקים היא שימת הפוקוס בתחום הפודטק, וזה מראה שיש פה משהו ששווה להשקיע בו וכנראה שיש עוד הרבה מה לפתח. ישנם נושאים בתחום הפודטק שנמצאים עוד בחיתולים ואנו רואים שהרבה מאוד נוהרים לתחום וגם מגיעים לתוצאות יפות. כאשר הרשות לחדשנות נותנת לזה יד מלאה יש פה אמרה חשובה – הם מאמינים באפשרויות הפיתוח הטכנולוגי בתחום הפודטק, וזה מדגים את הפוטנציאל העצום שיש פה", מסכמת עו"פ לוצאטו שוקרון.