הרבעון השלישי של השנה הגיע לסיומו והיום אנו כבר מקבלים תמונת מצב מדאיגה בנוגע להיי-טק המקומי. מכון המחקר SNPI פרסם אתמול (שבת) את סקירתו לרבעון החולף ובו הוא מסכם את שוק ההיי-טק המקומי שנמצא במגמה שלילית.

לפי הפרסום, הרבעון החולף היה השביע ברציפות שרשם ירידה בהשקעות הון סיכון בחברות מקומיות. כמו כן, שיא ההשקעות בחברות ישראליות האחרון שנרשם היה ברבעון האחרון של 2021, אך מאז הנתון החל לרדת. ברבעון השלישי של השנה נרשמה ירידה של 40% בהשקעות לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מנגד, באירופה נרשמה ירידה של 18% ובארה"ב של 35%.

בבחינה של שנת 2023 עד כה, סך הירידה בהשקעות בחברות הישראליות עומד על 63%, לעומת 48% באירופה ו-43% בארה"ב.

סך ההשקעות שנרשמו ברבעון החולף עמד על 1.7 מיליארד דולר בלבד, כאמור לעומת שיא של 9.3 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של 2021. יש לציין כי לעומת ארה"ב ואירופה, ההיי-טק הישראלי חווה את העלייה הגבוהה ביותר בהיקף ההשקעות, ועל כן כשכולן חוו ירידות - ישראל חשה זאת בצורה הניכרת ביותר.

בבחינה דייקנית יותר של תמהיל ההשקעות נמצא כי ארבעה חברות גייסו יחד סכומים ששווים ל-38% מסך ההשקעות ברבעון (שתיים מהן היו חד קרן לפני סבב הגיוס ברבעון). ללא הגיוסים האלו, ההשקעות היו עומדות רק על מיליארד דולר. לפי נתוני המכון: "הריכוז הגבוה של השקעות במספר קטן של חברות ברבעון השלישי של השנה עלול להיות מדאיג, ומחייב המשך מעקב".

לצד היקף ההשקעות, נרשמה ירידה גם בכמות המשקיעים הפעילים. גם במובן זה שנת 2021 הייתה פורייה במיוחד ובה נרשמו 241 גופי השקעה זרים ו-228 גופים מקומיים. בשנת 2022 נרשמה ירידה יחסית קלה ל-185 גופים זרים ו-200 גופים מקומיים. השנה התמונה מדאיגה יותר: רק 92 גופי השקעה זרים ו-115 גופי השקעה ישראליים.

לבסוף, נמצא כי עד כה בשנת 2023 נולד בישראל רק "חד קרן" אחד, בעוד שבעולם נולדו כ-60. על כן, המכון מסכם ואומר כי נתוני הדוח מעידים על מגמה שלילית שמושפעות מהאטה בין לאומית, אך גם מאי יציבות מקומית ("כתוצאה מהרפורמה המשפטית והאירועים שסביבה"). 

עוד ב-

משבר ההיי־טק מחריף: עלייה של 70% בפיטורים ב-2022

לכתבה המלאה

המכון אף מפרסם את המלצותיו ובהן החזרת "יציבות למשק הישראלי בכלל ולתעשיית ההייטק בפרט על ידי הגעה להסכמות רחבות סביב שינויי החקיקה, והצהרה ברורה שללא הסכמות כאלה, החקיקה לא תקודם. כל תסריט אחר ימשיך, ואף יחריף, את חוסר האמון בין תעשיית ההייטק והממשלה, את אי היציבות, ואת המגמות השליליות".