מכון המדיניות SNPI ורשות החדשנות מפרסמים את דוח ההון האנושי בהיי־טק לשנים 2022-2023. בצל ההאטה הגלובלית, ההיי־טק עבר מצמיחת שיא לקיפאון בשנת 2022: עלייה של 70% בפיטורים במחצית השנייה של 2022 לעומת התקופה המקבילה ב-2021; החברות הקטנות והעובדים הלא טכנולוגיים נפגעו בצורה הקשה ביותר; חברות בחרו לגייס ג'וניורים בשיעור גבוה יותר.

המגמה השלילית שהחלה עם ההאטה העולמית בסוף 2022 החריפה ברבעון הראשון של 2023: 25% מהחברות מתכננות לפטר עובדים ו-25% מהחברות דיווחו כי הן מקפיאות גיוסים. השפעות ההאטה הגלובלית בשנת 2022: בשנת 2022 גדל מספר העובדים בהיי־טק ב-7.4%, ירידה משמעותית בהשוואה ל-12% ב-2021. מספר המשרות הפתוחות צנח בחצי: 17 אלף בסוף השנה, לעומת כ-33 אלף באפריל. שיעור הג'וניורים בתפקידי מו"פ עלה במחצית השנייה של 2022 ל-26%, לעומת 22% ב-2021.

ברבעון האחרון של 2022: ירידה של 0.7% במספר העובדים בחברות מקומיות לעומת צמיחה של 1.3% ברב-לאומיות. לראשונה מאז 2008 מספר העובדים בהיי־טק הצטמצם ב-0.2% (בניכוי רבעון החל"ת בקורונה). מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, מסר: "הדוח הזה מתאר תמונה מורכבת של שינוי חד במגמות התעסוקה בהיי־‏טק. כפי שראינו בהאטות כלכליות קודמות, כאשר היקפי הגיוסים הפרטיים ושווי החברות הציבוריות יורדים, גם שיעורי התעסוקה בהיי־טק יורדים. ההיי־טק הישראלי הוא המשאב הכלכלי החשוב ביותר שלנו והמגמות המתוארות בדוח אינן מסייעות להמשך ההתפתחות המהירה של הכלכלה הישראלית".

"אני סבור כי תנודתיות כזאת כפי שמתרחשת כעת בכלכלה העולמית היא בהחלט משהו שחווינו בעבר אולם עלינו לוודא כי אנו עושים כל שביכולתנו כדי שהיי־טק הישראלי ייצא מחוזק מהמשבר, כפי שקרה גם בעבר". מנכ"ל מכון המדיניות SNPI, אורי גבאי: "בחודשים האחרונים התרענו על השילוב המדאיג של השפעות המיתון הגלובלי על ההיי־טק הישראלי, שנראות באופן ברור בדוח זה – יחד עם השלכות אי היציבות הפוליטית והחברתית בישראל. שילוב זה גורם לחברות להקפיא גיוסים, לוותר על העלאות שכר ולפטר עובדים בקצב גבוה".

"החשש הוא מהעצמת המגמה השלילית, שתסכן את האטרקטיביות והמובילות של ההיי־טק הישראלי. המשאב האנושי הוא הגורם להובלה הטכנולוגית של ישראל, ובניגוד לאקוסיסטמים אחרים שמושכים כישרונות מכל העולם – ההיי־טק הישראלי נשען כמעט לחלוטין על הכישרונות ומוסדות הלימוד המקומיים. עלינו לעשות את המרב על מנת לשמור על ההון האנושי בתוך ישראל גם בסיומה, הקרוב בתקווה, של התקופה אותה אנו חווים כרגע".  אחרי שנתיים של גאות שהתחילו באמצע 2020, ההיי־טק הישראלי נכנס מאמצע 2022 לתקופה של האטה, שהחמירה בחודשים האחרונים. דוח ההון האנושי משקף את ההאטה בכלכלה העולמית שהתחילה במחצית השנייה של 2021 עם עליית הריביות בעולם והירידות בשווקים הפיננסיים.

ההאטה הכלכלית העולמית הביאה לירידה בקצב צמיחת כוח האדם בהיי־טק והגיעה לצמיחה שלילית במספר העובדים, והמעבר החד מתקופת השיא של 2022 להאטה עולמית העביר את התעשייה מ"שוק של עובדים" ל"שוק של מעסיקים". האתגר המשמעותי שמציבה ההאטה הגלובלית בפני ההיי־טק, ניכר אף בנתונים ממרץ 2023 המשקפים את מצוקתה של התעשייה.  

הממצאים העיקריים שעולים מהדוח: ירידה משמעותית בקצב הצמיחה השנתי בהייטק: בשנת 2022 גדל מספר העובדים בהיי־טק ב-7.4%, בהשוואה ל-12% ב-2021. כניסה להאטה במחצית השנייה של 2022: קצב הצמיחה ירד בעקביות לאורך השנה. במחצית השנייה צמח מספר העובדים בהיי־טק בכ-1.3%, שיעור נמוך בהשוואה לשנים האחרונות, כאשר ברבעון האחרון ירד לרמה שלילית – והצטמצם ב-0.2%. עלייה בפיטורים, צניחה בשיעור ההתפטרויות: שיעור הפיטורים במחצית השנייה של 2022 עמד על 4.4% - עלייה של כ-70% ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2021 (2.6%). עם זאת, מדובר בשיעור הדומה לממוצע הרב-שנתי.

כמו כן, שיעור העזיבה מרצון של עובדים במחצית השנייה של 2022 עמד על 4.7% - פחות ממחצית לעומת שיעור העזיבה מרצון בתקופה המקבילה בשנת 2021 שעמד על 10.1%. גם שיעור זה, דומה לממוצע הרב-שנתי. הביקוש לעובדים נחתך בחצי: מספר המשרות הפתוחות בהיי־טק בסוף 2022 עמד על כ-17 אלף, כמחצית מהנתון של אפריל של אותה השנה (32.9 אלף). על אף ההאטה הרוחבית, סקטור ה-Agri-FoodTech ו-Cleantech בלט בקצב הצמיחה: כל הסקטורים נחתכו בשיעור הצמיחה במחצית השנייה של 2022. אך ברמה השנתית, ולמרות שאינו מוטה תוכנה בהשוואה לרוב הסקטורים המובילים בהיי־טק הישראלי, סקטור זה מוקם שני בקצב הצמיחה השנתי זו השנה השנייה ברציפות.  

חברות רב-לאומיות שמרו על יציבות, לעומת ירידה בחברות המקומיות: החברות הרב-לאומיות הציגו שיעורי גידול רבעוניים של 1%-3%. לעומתן, שיעור הצמיחה הרבעוני של החברות המקומיות צנח מ-4% ברבעון הראשון לנתון שלילי של 0.7% - ברבעון הרביעי. החברות הרב-לאומיות גם פיטרו פחות עובדים - 2% מכלל העובדים לעומת 4.9% בחברות מקומיות. היו להם גם פחות עובדי מו"פ שעזבו מרצונם.  

חברות קטנות היו בין הנפגעות המרכזיות: 70% מהחברות שהעסיקו עד 10 עובדים (רובן ככולן סטארט-אפים) שמרו על יציבות או צמצמו את מספר העובדים. עבור חברות אלה, הנמצאות לרוב במצב של "צמיחה או דעיכה", יציבות ובמיוחד צמצום מסמלים במקרים רבים על קשיים עסקיים. עלייה בחלק היחסי של עובדי המו"פ, צמצום עובדי המעטפת: ירידה במספר העובדים בתפקידים שאינם מו"פ בחברות עם מעל ל-50 עובדים, המעסיקות המרכזיות שלהם. אינדיקציות שהחברות הקצו את משאביהן לשמור על ליבת המו"פ, אחת מכל שלוש חברות בינוניות ואחת מכל חמש חברות גדולות פיטרה רק עובדים שאינם בתפקידי מו"פ.  

עוד ב-

המשבר בהייטק ממשיך: סימילרווב מכריזה על גל פיטורים

לכתבה המלאה

עלייה בחלק היחסי של ג'וניורים מעובדי המו"פ: ההאטה הכלכלית בהיי־טק דווקא היוותה הזדמנות לעובדים חדשים להצטרף, נראה שחברות רבות בחרו להמשיך את עבודת הפיתוח עם עובדים פחות מנוסים, גם במחיר של פריון יותר נמוך - ושיעור הג'וניורים בתפקידי מו"פ עלה במחצית השנייה הן מתוך מצבת העובדים הכללית והן מתוך עובדי המו"פ. אינדיקציות להחרפת המצב ברבעון הראשון של 2023: 25% מהחברות הקפיאו לחלוטין את הגיוסים, אחוז דומה דיווחו על המשך פיטורים כאשר שליש מתוכן מתכננות לפטר יותר מ-5% ממצבת העובדים. באופן חריג - כשליש מהחברות לא מתכננות עדכוני שכר בשנת 2023, שיעור שדומה לדפוסים שנרשמו ב-2020 במהלך משבר הקורונה.