הדו"ח של רשות החדשנות מצא כי ההיי-טק הפך בעשור האחרון לענף עם התוצר הגדול והצומח ביותר במשק, האחראי לחלק הגדול ביותר בייצוא מישראל, עם הצמיחה המהירה ביותר במספר העובדות והעובדים בו ועם העלייה המהירה ביותר בקצב עליית השכר.

בתוך עשור, ההיי-טק התבסס כענף הצומח ביותר במשק במונחי מועסקים ולאחד הגדולים שבהם.  בשנים 2012 ועד תחילת 2023 קצב הצמיחה השנתי הממוצע במספר המועסקים בענף ההיי-טק היה 6.3%, בהשוואה לקצב של 2.2% בשנה במספר המועסקים בכלל המשק. כלומר, ההיי-טק צמח בקצב מהיר פי שלושה בהשוואה למספר המועסקים במשק. בשנת 2022 ההיי-טק היווה 18.1% מהתמ"ג של ישראל - נתון הממצב אותו כענף עם התוצר הגדול ביותר במשק. תוצר ענף ההיי-טק צמח ביותר מפי שניים בתוך עשור והגיע ל-290 מיליארד שקלים ב-2022.

רוב הצמיחה במספר העובדים בהיי-טק בשנים האחרונות נבעה מצמיחה בתפקידים הטכנולוגיים, ולא בתפקידים לא-טכנולוגיים. פערי השכר בישראל ממשיכים להעמיק כשהשכר הממוצע בהיי-טק בשנת 2022 עמד על 28,385 שקלים – גבוה פי 2.7 מהשכר הממוצע בשאר המשק (10,452 שקלים). מאז שנת 2012 עלה שכר עובדי ועובדות ההיי-טק ב-9,465 שקלים בהשוואה לעלייה של 2,290 שקלים בשכר עובדים בשאר ענפי המשק. פריון העבודה בהיי-טק, שחושב כתוצר שעתי לעובד או לעובדת בענף, עמד ב-2022 על 337 שקלים לשעה - כמעט פי שניים מהתוצר לשעת עבודה בכלל המשק (178 שקלים). יחד עם זאת, בענפי השירותים הפיננסים והביטוח ובשירות אספקת החשמל ומים ושירותי ביוב פריון העובדים גבוה מזה שבהייטק.

91% מהמו״פ בישראל מבוצע על ידי המגזר הפרטי - השיעור הגבוה ביותר במדינות ה-OECD. בישראל נרשם השיעור הנמוך ביותר של החלק של הממשלה במימון מו״פ מבין מדינות ה-OECD – רק 9% מההוצאה הלאומית למו״פ ממומנים על ידי הממשלה. לפי נתוני ה-OECD, ישראל היא המדינה היחידה מבין מדינות הארגון שבה גורמים מחוץ למדינה מממנים יותר מ-50% מהמו״פ שמבוצע במגזר הפרטי. בפרט, משקל המשקיעים הזרים בהון סיכון הישראלי בשנים 2022-2021 הוא לפחות כ-75%-80%. ההשקעות בסטארט-אפים ישראלים צמחו מ-2013 ועד תחילת 2023 פי יותר מחמישה, ובסך הכול גויסו במהלך שנים אלה כ-95 מיליארד דולר.  נתון זה ממקם את האב החדשנות הישראלי במקום השישי בעולם במונחי גיוס הון לסטארט-אפים בתקופה שנבדקה.

החל מהמחצית השנייה של 2022 החלה ירידה בהיקף ההשקעות בישראל. בסך הכול, בשנת 2022 הצטמקו ההשקעות בסטארט-אפים בישראל כמעט במחצית (45%), בהשוואה לשנה שקדמה לה והסתכמו ב-15.9 מיליארד דולר. עיקר הירידה בגיוסי ההון בשנת 2022 נבעה מירידה בגיוסים גדולים - של מעל ל-50 מיליון דולר - שנועדו לתמוך בהמשך הצמיחה של סטארט-אפים בוגרים בישראל. לפי נתונים ראשוניים בנוגע לגיוסי סטארט-אפים בשנת 2023, נראה כי ברבעון הראשון והשני של השנה נמשכת מגמת הירידה בהשקעות (הנתונים עוד צפויים להתעדכן). אלא אם יחול היפוך מגמה משמעותי, מסתמן כי בשנה הנוכחית צפויה להימשך הירידה בהשקעות בסטארט-אפים בישראל ביחס למגמת הצמיחה שאפיינה את השנים האחרונות. אם הערכה זו תתממש, זוהי נורת אזהרה להיי-טק הישראלי שדורשת היערכות מתאימה.

בהשוואה עולמית להאבים אחרים, ההשקעות בסטארטאפים בישראל ירדו ברבעון הראשון של השנה ביותר מ-70% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. זוהי ירידה חדה יותר מאשר במקומות אחרים שנבדקו. מתחילת השנה חברות טכנולוגיה ישראליות מציגות תשואת חסר בהשוואה לחברות טכנולוגיה הנסחרות בנאסד״ק, כאשר חברות הנסחרות בישראל ”נענשות״ על ידי השוק בתשואות נמוכות במיוחד. ברבעון הראשון של 2023 תשואת מדד מאה חברות הטכנולוגיה הגדולות הנסחרות בנאסד״ק הייתה קרוב ל-24%, לעומת זאת, מדד תל אביב טכנולוגיה ירד באותה תקופה באחוז אחד4. כלומר, בעוד בנאסד״ק כבר החלה התאוששות ומניות הטכנולוגיה התחילו לעלות, בתל אביב אין מגמה דומה. בנוסף, תשואת המניות של החברות הישראליות בנאסד״ק ברבעון הראשון הייתה 10.8% - תשואה גבוהה מזו של חברות הטכנולוגיה הנסחרות בתל אביב, אך נמוכה מזו של מדד נאסד״ק טכנולוגיה 100

מתחילת השנה נצפה שינוי מגמה בגיוסי עובדים לחברות ההיי-טק בישראל המתבטא בפיטורי עובדים, שעשוי להשפיע על המשק הישראלי כולו - אחרי שנים של צמיחה במספר העובדים והעובדות בענף. עם תחילת 2023 העמיק המשבר בהייטק: לא רק שנפתחו פחות משרות שהחברות מגייסות אליהן, כפי שהיה במחצית השנייה של 2022 - אלא גם שגל הפיטורים הגובר הביא לכך שמספר המועסקים בענף התחיל להצטמצם. כלומר קודם נעצרו הגיוסים החדשים לענף, ואז החלו הצמצומים. ברבעון הראשון של 2023 מספר המועסקים בענפי שירותי ההיי-טק ירד ב-2,250 ובחודש אפריל ירד בעוד כ-3,400 איש.

החודשים הקרובים יהיו קריטיים להיי-טק הישראלי. ניסיון העבר מלמד כי לרוב, שני רבעונים לאחר שמתחילה התאוששות בשוק ההון בוול סטריט, המתבטאת בעליית מדד נאסד״ק, ישנה גם עלייה בגיוסי הון ועובדים בהיי-טק הישראלי. לאור העלייה בנאסד״ק כפי שהוצגה מאז תחילת השנה, במצב עניינים רגיל ניתן היה לצפות לעלייה בגיוסי ההון והעובדים בישראל כבר במהלך חודשי קיץ 2023. על פי האינדיקציות שהוצגו עד כה, ומקבלות חיזוק מנתוני אפריל ומאי, יש חשש אמיתי של מגמת היפרדות בין ההיי-טק הישראלי למגמות העולמיות. נכון לאפריל 2023, פעלו בישראל 9,093 חברות טכנולוגיה שגייסו במהלך חייהן כסף ממשקיעים. נתון זה ממקם את ההאב הישראלי כשלישי בעולם במדד זה וממצב את ישראל כהאב סטארט-אפים בולט ברמה עולמית.

התבגרות התעשייה והתבססות החברות השלמות בעשור האחרון בישראל באה לידי ביטוי בצמיחה פי חמישה בגודל סבב גיוס ההון הממוצע מ-3.3 מיליון דולר ב-2013 ל-16.7 מיליון דולר ב-2022. התרומה העיקרית לצמיחה המשמעותית בהיקפי סבבי גיוס ההון הגיעה מסבבי גיוס גדולים במיוחד - של 50 מיליון דולר ואף 100 מיליון דולר. השנה מוקדש חלק מיוחד בדו״ח לתחום האקלים-טק: בישראל פועלות כ-516 חברות טכנולוגיה בתחום האקלים-טק. כ-24% מחברות האקלים-טק בישראל פועלות בתחום האנרגיה וכ-37% עוסקות בתחומי החקלאות, מזון ומים. קצב הגיוסים של חברות אקלים טק גדל פי שלושה מרמה של פחות מחצי מיליארד דולר ב-2019-2018, לרמה של מעל ל-2.5 מיליארד דולר ב-2021. בסך הכל גוייסו בתקופה זו כ-7.2 מיליארד דולר ל-344 חברות בתחומי האקלים. בתוך עשור הוכפל מספרן של חברות אקלים הקמות כל שנה.

מבדיקה שנערכה ברשות החדשנות עולה כי השקעות הרשות ממוקדות בתחומים בעלי הסיכון הגבוה בהם הסקטור הפרטי ממעט להשקיע. כך, קרוב ל-30% מהשקעות הרשות בשנת 2022 הופנו לתחומי מדעי החיים, הכוללים בתוכם את תחומי הפארמה, מכשור רפואי וביוטכנולוגיה, לעומת 7.5% בלבד מההשקעות בשוק הפרטי המופנות לתחומים אלה.

לראשונה הדו"ח שמתפרסם כולל את ניתוח השכירים במשק לפי המלצות וועדת פרלמוטר בנוגע למשרות טק - אותם אימצה הממשלה הנוכחית לפיהן: בשנת 2022 היו 508.4 אלף שכירים ושכירות בהיי-טק ובתפקידי טק במשק - סך הכול 14% מהשכירים ומהשכירות בישראל. בשנת 2014 עמד השיעור על 10.6%, כלומר עלה בקצב משמעותי של 32%. כ-14% מהשכירים במשק הם במשרות טק - כ-400 א' בענף ההייטק (במשרות טכנולוגיות ולא טכנולוגיות) ועוד כ-100 א' שכירים במשרות טכנולוגיות מחוץ להייטק מנוע הצמיחה העיקרי הוא העובדים הטכנולוגיים בהייטק, שמספרם הוכפל תוך עשור לעומת גידול של פחות-30% באותה תקופה בשכירים בתפקידים לא טכנולוגיים בהייטק ובתפקידים טכנולוגיים מחוץ להייטק. עם זאת, קיימת הטרוגניות גדולה בהעדפות התפקידים של נשים – נשים חרדיות וערביות בוחרות בשיעורים קטנים מאד משרות לא-טכנולוגיות בהייטק – 8% לחרדיות ו-4% לערביות מכלל הנשים הללו במשרות טק.

עוד ב-

נתניהו, הכריש ויזם ההיי-טק: הפגישה המסתורית בשישי בצהריים

לכתבה המלאה

שיעור הנשים שעוסקות בתפקידים לא טכנולוגיים כמעט כפול מזה של גברים (בקרב האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית – 41% לנשים לעומת 23% לגברים). ברבעון הראשון של 2023, לראשונה מאז הקרונה נצפתה ירידה במספר המועסקים בשירותי ההייטק. הירידה הזו מצטרפת לירידה עקבית במספר המשרות הפנויות מתחילת 2022. נתוני אפריל מצביעים על ירידה נוספת, אך אלו נתונים לא סופיים.