האם יציאה לכמה דרינקים עם קולגות היא המפתח לטיפוס בסולם הארגוני? לא בהכרח, לפי חוקרים מאוניברסיטת טוקיו, שהתמקדו בהרגלי השתייה וההצלחה הכלכלית של גברים עובדים ביפן, טייוואן ודרום קוריאה. מחברי המחקר מדווחים כי אלו שיכולים לשתות יותר לא נראה במצב כלכלי טוב יותר מאשר עמיתיהם שאינם שותים או פחות חברתיים.

פניה לבר או למסעדה המקומיים למשקה אחרי העבודה היא די נפוצה בארצות הברית, אבל במזרח אסיה שתייה חברתית עם עמיתים היא הרבה יותר נפוצה ורבים רואים בה דרך חשובה לבניית מערכות יחסים וקשרים מקצועיים. צוות המחקר אומר שהממצאים שלהם כנראה יבואו כהקלה למי שלא רוצה לשתות רק כדי להתקדם. יתרה מכך, קרוב למחצית מאוכלוסיית מזרח אסיה יש רמה מסוימת של חוסר סובלנות לאלכוהול.

במזרח אסיה, מסיבות שתייה בין חברות מנסות לבנות אמון ויחסים בין בוסים וכפופים, ולדון בנושאי עבודה בצורה גלויה יותר מאשר במשרד. מחקר משותף זה בין חוקרים מיפן, טייוואן ודרום קוריאה, לעומת זאת, מצביע על כך ששתייה נוספת אינה מובילה בהכרח ליתרונות כספיים נוספים בעבודה.

"לא מצאנו הצדקה לשתייה במטרה לשפר את התוצאות בשוק העבודה", אומר פרופסור דייג'י קוואגוצ'י, כלכלן מבית הספר לתואר שני למדיניות ציבורית באוניברסיטת טוקיו, בהודעה לתקשורת. "למרות התפיסה הרווחת ששתייה חשובה לתקשורת עסקית במזרח אסיה, לא מצאנו ראיות התומכות ברעיון. מחקר בריאותי כבר מצא שאין תועלת מצריכת אלכוהול כבדה במונחים של שיפור התוצאות הבריאותיות, אז אני חושב שזה ידע חשוב למתי אדם מחליט לשתות או לא".

חוקרים סקרו כ-3,500 גברים (בגילאי 25-59) מיפן, טייוואן ודרום קוריאה תוך שימוש ברשימה של 45 שאלות, כולל שאלות בנוגע לבריאות, הרגלי שתייה, כספים ושעות עבודה שבועיות. המשתתפים גם בדקו בעצמם את סבילותם לאלכוהול באמצעות בדיקת מדבקות אלכוהול פשוטה. הצוות התעניין במיוחד בגברים אסיאתיים משתי סיבות: תרבות שתייה הקשורה לעבודה, ו-AFS (תסמונת שטיפת אלכוהול). ל-AFS יש קשר לחוסר יכולת גנטית לעכל אלכוהול שגורמת לכך שפני האנשים הופכים לאדומים בזמן השתייה, כמו גם לכאבי ראש, מחלות ותסמינים אחרים.
"רצינו לברר אם קיימת פרמיית שכר לבעלי סבילות גבוהה יותר לאלכוהול", מסביר פרופ' קוואגוצ'י. "למרות שהתוצאות שלנו הראו שגברים סובלני אלכוהול אכן שותים לעתים קרובות יותר ויותר בכל פעם מאשר גברים סובלני אלכוהול, לא היה הבדל משמעותי בין שלוש האוכלוסיות מבחינת שעות העבודה או הרווחים ביניהם."

בערך 52% מהמשיבים ביפן ובטייוואן וכ-60% בדרום קוריאה היו רגישים לאלכוהול, מה שלדברי החוקרים תואם נתונים שדווחו בספרות הרפואית.

חשוב לציין שלפרויקט זה היו כמה מגבלות בגלל שגודל המדגם הדרום קוריאני היה קטן יותר (בסביבות 500 איש) בהשוואה לקבוצות הטייוואניות (1,000) והיפניות (2,000). המדגם הדרום קוריאני גם התמקד רק בעיר הבירה סיאול וכלל מספר לא פרופורציונלי של משיבים בעלי השכלה (92%) בהשוואה לממוצע ההשכלה הלאומי.

"אנחנו רוצים לעשות ניתוח דומה שוב", מעיר פרופ' קוואגוצ'י, "אבל בפעם הבאה עם מערך נתונים גדול בהרבה ובשיתוף עם מומחים אחרים, לבחון ביתר פירוט את נתוני בנק הגנום ויכולת העיכול של אלכוהול בשילוב עם תוצאות סוציו-אקונומיות."

בדרך כלל, צעירים החיים במדינות בעלות הכנסה גבוהה בימינו נוטים לשתות פחות. בשנת 2022, סוכנות המס הלאומית של יפן אף עודדה את בני הנוער במדינה להתחיל לשתות יותר (בשל ירידה בהכנסות ממסים).

עוד ב-

זה מה ששתיית אלכוהול בהיריון תעשה לעובר ולא ידענו

לכתבה המלאה

"אני נהנה משתייה חברתית למרות חוסר הסובלנות שלי לאלכוהול", מסכם פרופ' קוואגוצ'י. "עם זאת, אסור ללחוץ על אף אחד לשתות."