שנה מפרוץ המלחמה מתפרסם סקר מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה ממנו עולה כי יש לשים לב להבדל המשמעותי מאוד בין המחנות הפוליטיים השונים. למשל רק 22% מהממקמים עצמם בשמאל סבורים כי "יש להרוג מחבל לאחר שנוטרל גם אם לא נשקפת ממנו סכנה", לעומת 45% במרכז ו-80% (!) בימין. הבדלים משמעותיים אלו משקפים, את הפער הערכי-תרבותי ההולך ומתרחב בין חלקי החברה הישראלית. הריגת מחבל לאחר שנוטרל ולא נשקפת ממנו עוד סכנה מנוגדת חזיתית להוראות החוק ולפקודות צה"ל.

בעוד שאירועי השבעה באוקטובר והמלחמה שמתחוללת בעקבותיהם עשויים להסביר את הנתונים שהתקבלו במדידה האחרונה, חשוב לציין כי מדובר במגמות נמשכות בחברה הישראלית - שיעור גדל והולך בחברה הישראלית סבור כי ביחס לפלסטינים אין להקפיד על הוראות החוק, המשפט הבינלאומי ואף לא על פקודות צה"ל.

טוהר הנשק: אולי הביטוי המובהק ביותר למגמות אלה הוא יחס הציבור לערך טוהר הנשק שהוא חלק מן האתוס של צה"ל ומעוגן בקוד האתי שלו. בקרב הציבור היהודי 60% מהנשאלים סברו שהשמירה על ערך "טוהר הנשק" מונעת מצה"ל למלא את תפקידו. בקרב תומכי הימין, שיעור הסבורים כך הוא כ-70%, בעוד שבקרב תומכי השמאל שיעור הסבורים כך הוא 29% בלבד.

עוד ב-

בגלל שליטת הימין בתקשורת: כל השקרים על הסכם אוסלו

לכתבה המלאה

למרות שהאמון הגבוה בצה"ל נשמר, הרי שבקרב הציבור היהודי האמון ביחס לפיקוד הבכיר בצה"ל נמוך יותר. 66.5% מהציבור היהודי נותנים אמון בפיקוד הבכיר של צה"ל. בקרב מצביעי הימין, האמון בפיקוד הבכיר הוא 62%. בקרב דתיים (ללא חרדים) ובקרב מסורתיים דתיים שיעור האמון בפיקוד הבכיר של צה"ל הוא 55.5% ו- 56.5%, בהתאמה, בלבד.