דוח היציבות הפיננסית החצי-שנתי שפרסם הבוקר בנק ישראל מצביע על יציבות המערכת הפיננסית אך מתריע מפני סיכונים בערוץ המקרו. "אומנם ישנם סימנים להתאוששות כלכלית בהשוואה לתחילת מלחמת 'חרבות ברזל' ובכלל זה - שיפורים בצריכה הפרטית, ביצוא ובשוק העבודה", נכתב בדוח, "עם זאת העמיק הגירעון הממשלתי, התשואות לפדיון של איגרות החוב הממשלתיות עלו, הן בשקלים והן במט"ח ועלות המימון של ההוצאות הממשלה עלתה בהתאם". 

בבנק ישראל מזהירים כי בדומה לדוח הקודם רמת הסיכון בערוץ המקרו נותרה גבוהה. "ארבע סוכנויות דירוג האשראי הורידו את דירוג האשראי ואת תחזית הדירוג בשל אי-ודאות גבוהה לגבי אפשרות התרחבותה של המלחמה לזירות נוספות, מועד סיום הלחימה בעזה והגידול שחל בצרכים הפיסקליים-ביטחוניים", כתבו כלכלני בנק ישראל. "הסיכון בערוץ המקרו נותר ברמה גבוהה על רקע המצב הביטחוני והשלכותיו על הפעילות הכלכלית שנותרה נמוכה מהרגיל". 

כלכלני בנק ישראל מציינים, כי בסיכום כלל ההתפתחויות במחצית הראשונה של 2024, המערכת הפיננסית המקומית נותרה יציבה. "המוסדות הפיננסיים הפגינו עמידות טובה עם יחסי הון, נזילות וכריות ספיגה נאותים. יחס נמוך של החוב הממשלתי לתוצר בתחילת המלחמה ויתרות מט"ח גבוהות שבידי בנק ישראל תומכים גם הם ביציבותה של המערכת הפיננסית".

מגמה נוספת עליה מצביעים כלכלני בנק ישראל היא שהכסף הישראלי יוצא יותר ויותר לחו"ל. "משקי הבית בישראל צוברים נכסים פיננסיים זרים ומגמה זו הואצה מאז פרוץ המלחמה. המשקיעים המוסדיים הגדילו את אחזקותיהם בנכסים זרים, שצמחו ל- 41% מסך הנכסים המנוהלים על ידם. הציבור הגדיל את אחזקותיו בנכסים פיננסיים זרים גם דרך קרנות הנאמנות, בין היתר באמצעות ניירות ערך נגזרים ולא באמצעות אחזקה ישירה בנכסי הבסיס". בבנק ישראל מזהירים כי סגנון השקעה זה מגביר את סיכון הנזילות לאג"ח הממשלתיות, המשמשות כבטוחות לנגזרים אלו.

עוד ב-

בנק ישראל: למרות המלחמה - משקי הבית חזקים, הממשלה פחות

לכתבה המלאה

כלכלני בנק ישראל מדגישים בדוח, כי היציבות הפיננסית של ישראל תלויה במידה רבה בהתנהלות פיסקלית אחראית ומאוזנת, החיונית לשמירה על אמון השווקים והמשקיעים בכלכלת ישראל. "מדיניות כזו תמנע התבדרות של יחס החוב הממשלתי לתוצר לנוכח העלייה בצרכים התקציביים, ותייצר סדר עדיפויות בהקצאת המשאבים הלאומיים", נכתב בדוח. "אתגר מרכזי שעומד בפני הממשלה בהקשר זה הוא גיבוש תוואי רב-שנתי לתקציב הביטחון, שיאזן באופן בר-קיימא בין הבטחת המשאבים ההכרחיים לביטחון המדינה, לבין מזעור הפגיעה בצמיחה הכלכלית ארוכת הטווח".