תגובת יוני פנינג, אסטרטג עסקאות ראשי בחדר המסחר של בנק מזרחי טפחות, פרסם תגובה למדד ה-PCE, כאשר פורסם כי מדד המחירים של ה-PCE עולה ב-0.3%, נמוכים מהציפיות הקודמות.

פנינג תיאר זאת: "למרות הנתון הנמוך מהצפי, הוא עדיין גבולי קצת בספרה השנייה אחרי הנקודה, ומספיק כדי לדחוף מעלה את האינפלציה השנתית של ה-PCE לרמה של 2.5%. זו הפעם הראשונה מזה חמישה חודשים שהאינפלציה השנתית ב-PCE עולה. ועדיין ניכר כי בדומה לאינפלציה של ה-CPI, אשר פורסמה לפני כשבועיים, עליית מחירי השירותים מתקזזת במידה רבה עם הירידה במחירי המוצרים הסחירים, והתמתנות מחירי הדיור".
 

עוד ב-

בנק מזרחי-טפחות אופטימי: קצב סיום הבניה של דירות תואם את הריבוי הטבעי

לכתבה המלאה

עוד המשיך: "בפרט, בעוד שיו"ר הפד הצביע בהודעת הריבית האחרונה על כוונות להתחיל להוריד את הריבית ביוני, היכולת להשתכנע שאכן האינפלציה יורדת לכיוון היעד, היא קריטית לעניין הזה. ובשורה התחתונה, אי ההפתעה פה תומכת להערכתנו בתוואי הפד הנוכחי. עם זאת, במבט קדימה, מחירי הדלק בתחנה בארה"ב, המתואמים מאוד עם האינפלציה הכוללת, המשיכו לעלות בתחילת מרץ, והתייצבו במהלך השבוע האחרון על מעט מעל ל-3.5 דולר לגלון. ההשפעה של העלייה הזו עשויה להיות מהותית על המדד הבא. אז יש פה עוד מהמורה אחת לפחות לעבור, לפני התגבשות של הציפיות להורדה ביוני"

לסיום ציין פנינג: "בראייה מקומית, אם לאחר תחילת המלחמה ניכרה עלייה בציפיות להורדות ריבית, על ידי בנק ישראל, אי הורדת הריבית בפברואר יישרה את הציפיות לישראל בדומה להרבה מדינות בעולם המערבי, אירופה וארה"ב בפרט. מנגד, בשבוע האחרון, ראינו היחלשות של השקל, יחד עם עלייה ניכרת בציפיות השוק כי בנק ישראל יבחר אכן להוריד ריבית בעוד כשבוע וחצי. יישוב התנועה המנוגדת בשני האינדיקטורים האלה אינו ברור מאיליו. עד כה דווקא ראינו את בנק ישראל מייחס חשיבות רבה ליציבות המשקית, כפי שזו באה בין היתר לידי ביטוי בשער החליפין, בהחלטות האחרונות. אם העלייה בשער החליפין של השקל היא תגובה לעלייה בציפיות להורדת ריבית, זה כמובן הגיוני. אבל אז עולה כמובן השאלה עד כמה סביר שנראה עכשיו הורדת ריבית סביב שער חליפין של 3.70".