שרת הפנים, איילת שקד, אישרה ביום שני האחרון בוועדת שרים לענייני פנים, שירותים, תכנון ושלטון מקומי - הכרזה של 17 מתחמן חדשים שיביאו לתוספת של כ-50 אלף יחידות דיור חדשות לשוק הדיור בישראל. בהודעה שיצאה באותו היום מטעמה של שקד, אף הוסיפו כי בין המתחמים נמצא גם "מתחם דרום גלילות באחד מאזורי הביקוש המשמעותיים בישראל", מתחם הכולל 16,800 יחידות דיור.

לדברי שקד: "ההכרזות מסמיכות את הותמ"ל, שלפני כמה חודשים אושרה הוראת השעה שאפשרה לה לחזור ולעבוד שוב במלוא המרץ, כדי להקל את אישור יחידות דיור נוספות ולהגדיל את היצע הדיור, מהלך המשתלב עם תוכנית הדיור החדשה בהובלתי יחד עם שר האוצר ושר הבינוי והשיכון. אמשיך לפעול להגדלת ההיצע ולייצוב שוק הדיור ביתר שאת", עד כאן מההודעה שנמסרה מטעמה של שקד. 

בכתבה נרחבת היום (רביעי) של גור מגידו וגילי מלניצקי באתר הארץ ודה מרקר, התייחסו לקשר בין ברק רוזן - מנכ"ל ישראל קנדה, הנחשב חבר אישי של שקד ואף הציע לה בעבר לכהן כיו"ר חברת הקנאביס הציבורית קנביט, ובין חלקו של רוזן בקרקע שבדרום גלילות. רשות מקרקעי ישראל מחזיקה בכ-61% מהקרקע, ומשאר המחזיקים הפרטיים - לישראל קנדה שבשליטת רוזן ואסף טוכמאייר, יש חלק לא מבוטל בקרקע והחברה מחזיקה עשרות דונמים במתחם. המשמעות: שקד פעלה בניגוד עניינים במתחם דרום גלילות, אשר גם לדבריה הוא "אחד מאזורי הביקוש המשמעותיים ביותר בישראל" - שווי של עשרות מיליוני שקלים שיגרפו לכיסו לבעלי הקרקע הפרטיים.

מהו בעצם ניגוד העניינים? הסמכת הותמ"ל להקל את אישור יחידות נוספות ולהגדיל את היצע הדיור במקום, דבר שמשמעותו למעשה זירוז התהליך עבור כלל המתחמים שאושרו בוועדת שרים לענייני פנים, ואלו הם:

רשות מקרקעי ישראל – במסלול מקרקעי ישראל: 1. אזור-שכונת הפארק (1500 יח"ד), 2. צפון מערב בנימינה (1500 יח"ד), 3. תעש טירת כרמל (4,550 יח"ד), 4. גן יבנה (1550 יח"ד), 5. באר יעקב מתחם מזרחי (מתחם 6 – 1500 יח"ד). רשות מקרקעי ישראל – במסלול התחדשות עירונית: 1. קרית ים-יוספטל (1850 יח"ד מתכננות במקום 454 יח"ד קיימות), 2. כפר סבא- יוספטל (4500 יח"ד חדשות במקום 932 יח"ד קיימות). 

רשות מקרקעי ישראל – במסלול קרקע מרובת בעלים: 1. דרום גלילות (16,800 יח"ד), 2. באר יעקב מערב- מתחם 5 (2000 יח"ד). משרד הבינוי והשיכון - במסלול התחדשות עירונית: 1. כפר יונה מהדרין (1800 יח"ד), 2. הר יונה בנוף הגליל (3200 יח"ד- תכנון מחודש לצורך ציפוף).

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית – במסלול התחדשות עירונית: 1. אשקלון-עולי הגרדום (1000 יח"ד במקום 160 יח"ד קיימות), 2. אזור יצחק שדה (1026 יח"ד במקום 458 יח"ד), 3. רמלה ויצמן (1455 יח"ד במקום 274 יח"ד קיימות), 4. רחובות מילצ'ן (1540 יח"ד במקום 434 יח"ד), 5. חולון דב הוז (2100 יח"ד במקום 600 יח"ד קיימות), 6. לוד דוד המלך (2400 יח"ד במקום 756 יח"ד).

הגם שההודעה של שקד יצאה בשמה, תוך לקיחת קרדיט על המהלך גם לשמה ("אמשיך לפעול להגדלת ההיצע ולייצוב שוק הדיור ביתר שאת"), מטעמה של שקד השיבו לפניית הארץ כי אין בסמכותה של שקד כלל להכריז על המהלך, וכי רשות מקרקעי ישראל היא יוזמת התוכנית, וועדת שרים לענייני פנים היא זו שאישרה וכי "שקד לא מחזיקה בסמכות לאשר את התוכנית".

מטעמה של שקד אכן אושר כי מנכ"ל ישראל קנדה, ברק רוזן, נמצא בהסכם ניגוד העניינים שלה וכי אכן נכתב כי על השרה שקד שלא לעסוק בענייניו ועליה להימנע מקבלת החלטות שקשורות בקרקעות שבבעלותו. במקרה הספציפי הזה "השרה כלל לא ידעה שלקבוצת קנדה ישראל יש אחוזים בקרקע". בנוסף, גם אם הייתה יודעת, עצם ההצבעה על כך לא הייתה משנה כיוון שלמתחם היה רוב בוועדה.

ברק רוזן מסר בתגובה לכתבה של הארץ "חזקה על אנשי המקצוע במשרד הפנים, העוסקים בנושאים התכנוניים, שפעילותם נעשית משיקולים מקצועיים וציבוריים באופן שמיישם כראוי וכיאות את מדיניות השרה ואת הסדר ניגוד העניינים שלה ככתבו וכרוחו. העובדה שמדיניות השרה היא לזרז ולקדם בניית עשרות אלפי יחידות דיור באזורי הביקוש ובכך לתרום להיצע המגורים ולהורדת מחירי הדיור בישראל ראויה לכל שבח.

"הניסיון להטיל פגם בפעולות לקידום תוכנית של עשרות אלפי יחידות דיור, במתחם המשווע לכך ובמסגרת מהלכים אסטרטגיים אלה, בשל האינטרסים המוגבלים בהיקפם ובמשמעותם שיש לקבוצת ישראל קנדה במתחם זה כבמתחמים רבים אחרים - אינו רציני".

עוד ב-

זה הציוץ שאיילת שקד נאלצה להסיר אחרי ביקורת חריפה

לכתבה המלאה

לאחר פרסום הכתבה, נמסר ל-ice כי שרת הפנים תשנה את ההליכים שהיו עד עכשיו ולמרות שהקרקעות מוצגות מבלי שמות בעלי הקרקע, תקפיד השרה מעתה לקבל גם את שמות בעלי הקרקע כדי שלא לעבור על הסדר ניגוד העניינים - הגם, שכאמור, במקרה הנ"ל לא היה מדובר בהפרה של ההסדר שכן שקד לא ידעה שרוזן הוא בעל הקרקע.