כל מסע גדול, מתחיל באולם היוצאים בנתב"ג. אחרי שעות של המתנה בביטחון, הגענו סוף סוף לארץ המובטחת, הדיוטי פרי! אורי היה בטוח שיהיו מבצעים במחלקת האלכוהול, ואחרי מספר טעימות התנחמנו בפיתה עם שווארמה לצידו של עודד מנשה. הטיסה התעכבה בשעתיים ובזמן ההמתנה היו עסוקים כל הנוסעים (למעט זוג צעיר שהיה בדרך לירח דבש) בפיצ'ינג אינטנסיבי. אורי נשבע לי שראה דמות מוכרת מאד מעולם הטלוויזיה הישראלי עושה פיצ'ינג למוכרת בדוכן קפה... לסקרנים, מוכרת הקפה הגיבה ב"ממממעניין מאד, 29 שקלים!!!".

עוד שנייה אנחנו כבר עולים למטוס עם הידיעה שהפורמט שלנו Point of You הוצג על ידי וירג'יניה מאוסלר ב'מיפ פורמט', מלאי תקווה אנחנו נדחסים בטור ארוך שנראה כמו התקהלות ספונטנית יחד עם שאר אנשי הפורמטים הישראלים סביב הגייט הקטן של חברת סאן דור, מביטים לצדדים ותוהים "איך אף אחד לא עדיין עשה מזה פורמט???"

ורג'יניה הציגה אותנו

אורי הצליח להשיג לנו מקום ביציאת חירום - "הביזנס קלאס" - של מחלקת המטען של אל-על. התרגשנו לגלות שיש בנינו גם כיסא ריק, למרות שמהר מאד התנפץ החלום שנערה בלונדינית וזעופה התיישבה לידנו.

אחרי תחקיר קצר, גילה שי שאין לה שמץ של מושג שבקאן מתקיים פסטיבל מיפ, והיא בכלל בדרך לקאן לייצג סרט ישראלי מוצלח השוטר לאחר ששיחקה בו בתפקיד ראשי. המשך התחקיר העלה שהיא שיחקה בזגורי אימפריה את חבוד (או מיונז לדבריה).

הבלונדינית "הזועפת" ואנחנו

התרגשנו מאד לגלות שליערה פלציג יש גם חיוך מקסים שגדל עוד יותר כשהיא גילתה שיש קאווה וארוחה חינמית בטיסה בדמות כריך פסטרמה. חלום (אחחח, חיי הזוהר). מסתבר שאל-על שידרגו את הטיסה לכבוד המשלחת הישראלית למיפ, ובנוסף לשירות המצוין גם קיבלנו שוקולדים. ולא, לא היה אירוע "תביאאא לי שוקולד".

את הבוקר עשינו בעצלתיים. היה קשה להתעורר אחרי לילה ב"סוויטה". ארזנו את עצמנו לתוך חליפות ויצאנו "לעשות את מיפ", עם 18 פגישות מתוכננות.