בארץ

רעידת אדמה הורגשה בישראל: אזעקות באיזור ים המלח

רעידת אדמה בעוצמה 4.2 הורגשה הבוקר באיזור ים המלח, ואזעקות נשמעו באיזור. אין נפגעים. בתזמון מדהים, רק שלשום פורסם דו״ח עדכני סוקר את הליקויים המדאיגים בהיערכות ישראל לרעידת אדמה

מערכת ice | 15/1/2026 9:06

רעידת אדמה. אילוסטרציה (צילום Shutterstock)

אזעקות נשמעו סמוך לשעה 09:00 באזור ים המלח, והמכון הגאולוגי הודיע רשמית כי הבוקר התרחשה רעידת אדמה בעוצמה של 4.2 באזור.

האעזקות נשמעו באזורים עין בוקק, ערד, מלונות ים המלח מרכז, מצפה שלם, אזור תעשייה רותם, נאות הכיכר, עין תמר, נווה זוהר, בתי מלון ים המלח, אל פורעה, מצדה, מרחצאות עין גדי, עין גדי, כפר הנוקדים.

מוקד רעידת האדמה חל באיזור דרום הנגב וים המלח, כ-19 ק"מ מדימונה, אך היא הורגשה גם במרכז הארץ ובירושלים. ממד"א נמסר כי אין דיווח על נפגעים, וגם לא ידוע על נזק כלשהו שנגרם מהרעידה.

בתזמון מדהים, רק שלשום פורסם דו״ח עדכני של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מינואר 2026 בסוגיית הערכות המדינה לרעידות אדמה, הסוקר את הליקויים המדאיגים בהיערכות ישראל לרעידת אדמה. להלן עיקר הדו"ח:

תחזית האימה: אלפי הרוגים והרס תשתיות נרחב
רעידת אדמה חזקה בישראל מתרחשת בממוצע כל 80–100 שנים, כאשר האחרונה אירעה ב-1927. תרחיש הייחוס חוזה תוצאות קטסטרופליות: אלפי הרוגים, עשרות אלפי פצועים, מאות אלפי חסרי קורת גג ונזק כבד לעשרות אלפי בתי מגורים. בנוסף, צפויה פגיעה אנושה בתשתיות המים, החשמל, התקשורת והתחבורה, שתקשה על הגעת כוחות ההצלה.

כשלים בניהול ובמשאבים
היעדר גוף אחראי: הדו"ח מצביע על מחסור חמור בגוף ממשלתי בעל סמכות ואחריות כוללת לניהול העורף באירוע כזה.

קיצוץ בתקציבי החירום: תקציב רשות החירום הלאומית (רח"ל) קוצץ ביותר מחצי – מ-182 מיליון ש"ח ב-2018 ל-80 מיליון ש"ח בלבד ב-2023.

ועדת היגוי ללא שיניים: ועדת ההיגוי הבין-משרדית פועלת ללא סמכות לחייב משרדי ממשלה ליישם את החלטותיה. תקציבה קוצץ ב-60%, והיא מאוישת על ידי שלושה עובדים בלבד, מה שמונע ממנה לבצע משימות קריטיות כמו אכיפת תקני בנייה ופיקוח.

הפקרה של הפריפריה וכישלון תמ"א 38
כישלון החיזוק: כ-80 אלף מבני מגורים בישראל דורשים חיזוק. ב-20 שנות פעילותה של תמ"א 38, חוזקו ואוכלסו רק כ-3,900 מבנים – כ-5% בלבד מהנדרש.

אזורי הסיכון מחוץ למשחק: רוב הפרויקטים בוצעו במרכז הארץ בשל כדאיות כלכלית. ביישובים שלאורך השבר הסורי-אפריקאי (כמו טבריה, בית שאן וקריית שמונה), הנמצאים בסיכון הגבוה ביותר, אין כדאיות כלכלית ליזמים.

קצב איטי להחריד: לפי מבקר המדינה, בקצב התקצוב הנוכחי, השלמת חיזוק המבנים בעשרת יישובי הפריפריה שבסיכון תסתיים רק בעוד כ-48 שנים.

מוסדות הציבור בסכנת קריסה
המצב במבני הציבור, שאמורים לשמש כמחסה ומוקדי סיוע, עגום לא פחות:

בתי חולים: נכון לשנת 2022, כ-60% מבתי החולים אינם עמידים בפני רעידות אדמה או שרמת עמידותם כלל לא ידועה.

בתי ספר: עבודות החיזוק הסתיימו רק ב-5% ממוסדות החינוך הטעונים חיזוק (87 מתוך 1,600).

ניצול תקציבי אפסי: מתוך תקציב של 186 מיליון ש"ח שהוקצה לחיזוק מבני ציבור, נוצלו כ-4% בלבד (7 מיליון ש"ח).

שיקום ארוך טווח: תוכניות על הנייר
למרות החלטות ממשלה מהשנים האחרונות לגיבוש תוכנית שיקום ארוכת טווח (החלטות 1523 ו-1710), רבות מהמשימות לא בוצעו בשל היעדר מנהל קבוע למטה השיקום וקשיים טכניים ובירוקרטיים.

עוד ב-

הרגשתם? רעידת אדמה בעוצמה 5.2 אירעה בקפריסין

לכתבה המלאה

השורה התחתונה: מדינת ישראל סובלת מפערי מוכנות אדירים, כאשר תקציבים מקוצצים, סמכויות מבוזרות ואוכלוסיות שלמות בפריפריה נותרות ללא הגנה ריאלית מפני אסון טבע בלתי נמנע.