רה"מ נתניהו הנחה את כל משרדי הממשלה לאשר מראש כל פגישה מדינית חשאית עם לשכת ראש הממשלה. על פי ההנחיה, כל פרסום של פגישה חשאית ידרוש את אישורו האישי של ראש הממשלה. 

נתניהו כבר נכווה בעבר מהדלפות ולא בכדי הוא דורש את אישורו האישי. כזכור, בג"ץ דחה את עתירת ראש הממשלה בנימין נתניהו נגד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. נתניהו דרש מהיועצת להורות על פתיחת חקירה פלילית לאיתור מקורו של מידע על השלמת החקירה של הדס קליין, עדת תביעה במשפט נגדו, שדלף לתקשורת. נתניהו סבור כי מקור ההדלפה ברשויות המדינה, אם כי לא הציג כל ראיה לכך.

השופטים חאלד כבוב, נעם סולברג ודפנה ברק-ארז מצאו כי אין מקום להתערב בהחלטת היועמ"שית שלא לפתוח בחקירה פלילית לאיתור המדליפים. עם זאת, השופטים כבוב וסולברג העירו לפרקליטות על משך הזמן הרב שחלף מרגע שנתניהו ביקש לפתוח בחקירה ועד להחלטה שלא לעשות זאת, וקבעו כי חלוף הזמן פגע בתוחלת החקירה הפוטנציאלית.

זו הפעם השנייה שעתירת הנאשמים במשפט המו"לים בדרישה לאלץ את רשויות החוק לפתוח בחקירה פלילית לאיתור מקור הדלפה נדחית על ידי בג"ץ. בנובמבר 2020 דחה בג"ץ את עתירת בני-הזוג שאול ואיריס אלוביץ', אליה הצטרף גם ראש הממשלה נתניהו, בדרישה לחייב את היועץ המשפטי דאז אביחי מנדלבליט לפתוח בחקירה לאיתור מדליף הקלטות השיחות בין אלוביץ' לבין מנכ"ל "וואלה" לשעבר אילן ישועה.

עוד ב-

היועמ"שית מטילה פצצה: האם תיקי נתניהו יוחרגו מדיוני הוועדה?

לכתבה המלאה

בעתירתו הנוכחית טען נתניהו, באמצעות עורכי-הדין עמית חדד ונועה מילשטיין, כי פרטים מעדות קליין בהשלמת חקירתה מאוקטובר 2021 דלפו לתקשורת עוד לפני שהגיעו לידי ההגנה. קליין, העוזרת האישית של שני המולטי-מיליארדרים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר, שעל פי כתב האישום במשפט המו"לים המטירו על ראש הממשלה ורעייתו טובות הנאה בהיקף של מאות אלפי שקלים, היא אחת מעדות התביעה המרכזיות בפרשה המכונה "תיק 1000".