מקרה שאולי נראה לרבים מאיתנו יום יומי, כשאנו מועדים ברחוב בגלל מדרכה משובשת, פוגש כל אזרח ישראלי בשלב כזה או אחר. בין אם מדובר במדרכה משובשת, שבורה או מרצפה חסרה -  חוויה של מעידה יכולה להשיג לכם מעל מאה אלף שקלים.

מקרה חריג שנרשם, הראה איך פנסיונרית תושבת בת ים, בשנות השבעים לחייה, יצאה בחודש ספטמבר 2022 להליכה ספורטיבית שגרתית עם אחותה לאורך רחוב יוספטל בעיר. במהלך ההליכה, סמוך לצומת הרחובות יוספטל ודקר - אזור מרכזי ותוסס עם תנועת הולכי רגל ערה - נתקלה האישה במפגע במדרכה: מרצפת חסרה שיצרה שפת בור. היא מעדה, נפלה בעוצמה ונחבלה קשות.

עוברי אורח הזעיקו את כוחות ההצלה, והאישה פונתה באמבולנס לבית החולים. בבדיקות הרפואיות אובחנו פגיעות משמעותיות, ובראשן שבר מורכב באזור הכתף והיד הדומיננטית. בהמשך הוחלט על טיפול שמרני, שכלל קיבוע, משככי כאבים ומעקב רפואי.

בחודשים שלאחר מכן עברה הפנסיונרית תהליך שיקום ממושך, אך החלמתה הייתה חלקית בלבד, והיא נותרה עם מגבלות תפקודיות שהשפיעו על שגרת חייה ועל ביצוע פעולות יומיומיות בסיסיות.

זמן קצר לאחר האירוע פנתה האישה לעיריית בת ים ודיווחה על המפגע. במקביל שכרה את שירותיה של עורכת הדין ענת אשכנזי, העוסקת בתביעות נזקי גוף וחבות רשויות מקומיות, אשר הגישה בשמה תביעה נגד העירייה.

עו''ד ענת אשכנזי, צילום: תומר יעקובסון

על פי חוות הדעת הרפואית שצורפה לתביעה, סבלה התובעת לאחר התאונה מנכות זמנית מלאה בשיעור של 100% במשך החודשים הראשונים, ובהמשך מנכות זמנית בשיעור של 50%. לאחר תהליך השיקום נקבע כי נותרה לה נכות צמיתה, הכוללת מגבלה משמעותית בתנועות הכתף, קרע בגיד ופגיעה באיחוי השבר - נכויות אשר במצטבר משפיעות באופן ממשי על תפקודה היומיומי ועל יכולתה לבצע פעולות שגרתיות ביד הדומיננטית.

בכתב התביעה נטען כי העירייה, האחראית על תחזוקת המדרכות בעיר, לא איתרה את המפגע בזמן, לא תיקנה אותו ולא דאגה לגידור או להצבת אזהרה, אף שמדובר בציר הליכה מרכזי שבו עוברים מדי יום מאות אנשים. כן צורפו תמונות מזירת האירוע, שלטענת התביעה מעידות על קיומו של המפגע גם לאחר הדיווח.

מנגד טענה עיריית בת ים כי האחריות למקטע המדרכה שבו אירעה הנפילה אינה מוטלת עליה. לטענתה, כבר בשנת 2015 הופקע האזור לצורך עבודות תשתית והוא נמצא תחת אחריותה הבלעדית של חברת תשתיות שפעלה במקום.

בעקבות עמדה זו הוגשה תביעה מתוקנת, שבה צורפה גם חברת התשתיות כנתבעת. העירייה אף שלחה לחברה הודעת צד שלישי, בדרישה כי תישא בכל סכום פיצוי שייפסק. חברת התשתיות דחתה את הטענות מכל וכל. בכתב הגנתה טענה כי אין לה כל קשר למפגע, כי העבודות שביצעה הסתיימו לפני מועד התאונה, וכי ממילא לא עסקה בריצוף מדרכות באזור שבו נפלה התובעת. עוד נטען כי מדובר בליקוי שמקורו בתשתיות שבאחריות העירייה בלבד, וכי התביעה נגדה חסרת בסיס.

על רקע המחלוקת בשאלת האחריות, ניהלה עורכת הדין אשכנזי משא ומתן נפרד עם שתי הנתבעות. המגעים הסתיימו בשני הסכמי פשרה: חברת התשתיות הסכימה לשלם לתובעת פיצוי בסך 60 אלף שקלים, באמצעות חברת הביטוח שלה וללא הודאה באחריות, ואילו עיריית בת ים התחייבה להוסיף פיצוי של 75 אלף שקלים. בסך הכול קיבלה האישה
פיצוי כולל של כ־135 אלף שקלים.

לדברי עו״ד ענת אשכנזי, מדובר בהישג משמעותי נוכח מורכבות ההליך וגילה של התובעת, שכן בדיני נזיקין גובה הפיצוי מושפע גם מיכולת ההשתכרות שנפגעה - נתון שבמקרה של פנסיונרים מוגבל מטבע הדברים.

עוד ב-

תבעו 13 מיליארד שקל - וישלמו מיליון שקל בעצמם: תביעת הענק נדחתה

לכתבה המלאה

כתבי הפשרה הוגשו לשופטת אידית קליימן-בלק מביהמ"ש השלום בתל-אביב, אשר אישרה אותן כפסקי דין לכל דבר ועניין.