בסוף השבוע האחרון ניתן פסק דין מעניין בבית המשפט המחוזי בלוד שחשף את הסיפור המפותל והמורכב של מפלגת עלה ירוק, המפלגה הקטנה שהניפה את דגל הלגליזציה של קנאביס במשך יותר מ-25 שנה אך מעולם לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה. השופט אבי סתיו הכריע באופן חד משמעי במחלוקת שהתפתחה בין מייסד המפלגה בועז וכטל לבין קבוצת התובעים בראשות עו"ד דקל חץ-דוד.

המפלגה שנרשמה בשנת 1999 התמודדה במספר מערכות בחירות אך לא הצליחה מעולם להגיע לכנסת. לפי התקנון, כל עוד המפלגה לא נכנסת לכנסת היא נמצאת ב"תקופת כינון" ונוהלת על ידי הנהלה זמנית שכללה ארבעה חברים: וכטל, שלומי סנדק, אוהד שם-טוב וזוהיר טהה.

במהלך השנים מונו יושבי ראש שונים למפלגה, כולל גיל קופטש בשנת 2009, ירון לרמן בשנת 2013 ואורן לבוביץ בשנת 2015. השופט ציין כי "לא הוצגו ראיות המלמדות על קבלת החלטות מסודרת בעניין מינוי יושבי הראש של המפלגה (למעט, אולי, בעניינו של קופטש)" וכי "שוררת אי בהירות בכל הנוגע לשאלה מה היה הרכבה המדויק של ההנהלה הזמנית לאורך השנים".

הסכסוך הגדול פרץ בשנת 2021 כאשר עו"ד דקל חץ-דוד טען שמונה בהסכמת לבוביץ ווכטל ליו"ר המפלגה. לטענתו, "החל מסיום מערכת בחירות זו אף אחד מהאורגנים במפלגה לא תפקד, חשבון הבנק של המפלגה נסגר, לא צורפו חברים ולא התקיימו ישיבות". לאחר שלטענתו מונה בספטמבר 2021, חץ-דוד החל בפעילות נמרצת לשיקום המפלגה: כינס ועידה פתוחה ובחר בית דין.

אולם וכטל כפר במינויו וטען שלא הושגה הסכמה סופית. המחלוקת הובילה להליך משפטי בשנת 2022 בו הוסכם שחץ-דוד ימונה ליושב ראש אך יתפטר אם המפלגה לא תיכנס לכנסת. כך אכן קרה - המפלגה לא עברה את אחוז החסימה בבחירות שהתקיימו ביום 1 בנובמבר 2022.

אלא שחץ-דוד לא הלך בשקט. בחודשים שלאחר הבחירות הוא ביקש מבית הדין של המפלגה להדיח את וכטל, וכביכול התפטר מתפקידו לטובת שושה אונימה, זמרת רגאיי, שמינה כסגניתו. בית הדין אכן החליט להדיח את וכטל ואף מינה את חבריו לחברי ההנהלה הזמנית.

השופט סתיו קבע שכינוס הוועידה נעשה ללא סמכות, שהמינוי של בית הדין חסר תוקף ושכל ההחלטות שהתקבלו לאחר מכן בטלות. בית המשפט דחה את הטענה שניתן להכשיר את הפעולות בגלל התנהלות לא מסודרת בעבר, וקבע כי "הפרה קודמת של התקנון אינה יכולה להכשיר הפרות נוספות".

עוד ב-

בלי מימון מפלגות לקמפיין הבחירות: עלה ירוק גייסה מהציבור כמעט רבע מיליון ש'

לכתבה המלאה

בית המשפט קבע כי וכטל הוא היחיד החזיק בסמכויות ההנהלה הזמנית של המפלגה ובא כוחה החוקי. השופט ציין כי וכטל נושא באחריות לחוסר הסדר בניהול המפלגה אשר תרם להיווצרות המחלוקת, ולכן לא חייב את התובעים בהוצאות משפט.