נבחרת אייס
הקרן הנורבגית כמקרה מבחן: האם הרחבת המלחמה תרחיק את הזרים מהבורסה?
יותר אנשי עסקים מספרים לאחרונה על סירוב לשיתופי פעולה מצד גופים אירופיים. סמוטריץ' מתעלם מנזקי המלחמה ודורש באיומים להפחית את הריבית, אך ספק אם מהלך כזה יועיל מול התגברות הלחצים המדיניים. ומה חושבים החוסכים הנורבגיים על מכירת החיסול שעורכת ממשלתם למניות בתל אביב? | מתן חודורוב
שום דבר בהכנסת האורחים של הנורבגים, או בנימוס המופלג שבו הם מקפידים לפנות לתיירים, לא יגרום גם בתקופה הזו תחושה של אי-נוחות לישראלים המעטים שמבקרים שם.
בעשרת הימים שלאורכם ברחתי מהחום של אוגוסט כדי לטייל עם משפחתי בארץ הפיורדים המרהיבה, לא נתקלנו אפילו בגילוי אחד של עוינות, למרות שזהותנו ושפתנו היו גלויות לכל. בהיעדר טיסות ישירות, עברית אמנם בקושי נשמעת ברחובות אוסלו, אבל יוקר המחיה הסקנדינבי יגרום לכם להרגיש כמו בבית (ולא לטובה).
כמו בכל אירופה, גם בקהילה היהודית המקומית מדווחים על התגברות באנטישמיות מאז תחילת המלחמה, ועדיין - את הביקורת הקשה בחדשות על המדיניות בעזה, התרשמתי שהנורבגים מפנים מידי ערב לממשלת ישראל ולא לאזרחים עצמם.
"עם כל הכבוד לנורבגים, האחזקה שם לא מהותית, אז תרשה לי לא להתרגש מזה"
הביטחון האישי נשמר, אבל לכלכלה שלנו זה לא בהכרח מספיק: התהודה העולמית שלה זוכות הטענות על הרג המוני ברצועה, הגדילה את הלחץ הפוליטי על השלטון באוסלו לנקוט צעדים כלפי ישראל - ואלה מתבטאים במכירה זוחלת של מניות בתל אביב על ידי "קרן העושר הנורבגית", הקופה הגדולה בעולם לניהול תמלוגי גז ונפט בעבור הדורות הבאים, עם הון בהיקף מוערך של טריליון ו-300 מיליארד דולר.
אמנם מבלי להכריז על חרם השקעות רשמי, החוסכים הסקנדינביים חיסלו את אחזקותיהם ב-23 חברות מקומיות - ובמקביל מנתקים קשרים עם סוכנים שאמורים לזהות בעבורם הזדמנויות חדשות בשוק. סקרי דעת קהל מלמדים שהמדיניות החדשה נתמכת על ידי 65% מהחוסכים שם בנימוק של "שיקולים אתיים", ולכן היא עלולה להתרחב.
בין המניות הישראליות שעליהן הנורבגים ויתרו, בולטים עסקים שפועלים גם מעבר לקו הירוק (כמו "בזק" ו"פז" למשל), או תעשיות המשמשות את מערכת הביטחון - בראשן "מנועי בית שמש" שהניבה תשואה גבוהה למשקיעים. גרעין השליטה בחברה מוחזק בידי קרן פימי, שכצפוי הביעה בה תמיכה גם לאחר מכירת החיסול: אחת השותפות, לילך אשר-טופילסקי, אמרה לי השבוע בפאנל באילת בוועידת Capital Summit: "לא מדובר באירוע נעים, אבל עם כל הכבוד לנורבגים, האחזקה שם לא מהותית, אז תרשה לי לא להתרגש מזה".
שמות נוספים שהוזכרו כ"בלתי רצויים" באוסלו ללא סיבה עניינית הם כנראה "אזורים", "רמי לוי שיווק השקמה", "לוינשטיין הנדסה", "דלק רכב" ו"אל על" – כולם נמנים עם השחקנים הגדולים בבורסה ובמשק.
אכן, חרם של קרן אחת (גם אם חשובה ומרכזית) במדינה סקנדינבית, עדיין לא מבטא נזק ממשי לכלכלה עצמה. אלא שבאותו הכנס סיפר גיל קלדרון, מנכ"ל חברת החיתום של "מנורה-מבטחים", שהוא מתקשה יותר ויותר לסגור עסקאות להשקעות נדל"ן מצד קרנות הפנסיה הישראליות באירופה כולה - ולכן נאלץ להתמקד בשוק האמריקני, באופן שפוגע בפיזור הסיכונים.
למשק הישראלי יש מספיק מנועים להמריא מחדש
ארז גיסין, מייסד קרן "הליוס" שמשקיעה באנרגיות מתחדשות בלבד, חשף שבעקבות התמשכות המלחמה, חלק מהחברות הטכנולוגיות ביבשת "אינן מעוניינות בשותפים ישראלים" - או במילים פשוטות, מסרבות לקבל את כספו. אפילו בתחום ההייטק הודה יגאל שני מקרן "ויולה", שמשקיעיו הזרים דורשים להימנע מניתוב כספם לסטרטאפים בתחום הביטחון הלאומי ("דיפנס-טק"), ולפחות במובן הזה חולקים אולי תפיסה דומה עם הנורבגים.
הלחץ הבינלאומי הכבד לסיים את המלחמה בעזה, שנשמע השבוע שוב גם מצד הנשיא טראמפ, מוצג לעיתים קרובות כסוגייה מדינית או "בעיית הסברה" בלבד - ומכך משתמע כאילו המחיר הוא רק יח"צ שליליים או פגיעה זמנית בפופולריות של המותג ישראל. ראש הממשלה נתניהו דרש השבוע ששר החוץ סער ייוועץ עמו בבחירת ראש מערך ההסברה הלאומי והאשים כי "לישראל אין הסברה" (מחדל חמור כשלעצמו), כאילו קמפיין תקשורתי לבדו יטה את דעת הקהל העולמית לטובתנו.
באותה נשימה אמר לשרים: "אנחנו משלמים מחיר בהסברה, אבל אני בוחר בניצחון במלחמה", ובכך שוב רידד את הנזק ל"אי-הבנה" לכאורה כלפי ישראל מצד בנות בריתה במערב. גם העיסוק בסוגיות תרבותיות, כמו הדרישה להרחיק את המדינה מהשתתפות באירוויזיון או בתחרויות ספורט, מחמיץ את הדיון בסיכון האסטרטגי של סנקציות כלכליות ופגיעה ביחסי הסחר בין ישראל לשותפותיה. העובדה שהבורסה הגואה אינה משקפת בינתיים חשש כזה, אין פירושה שהוא לא קיים.
בינתיים, השר סמוטריץ' עסוק "במה שחשוב באמת": איום על בנק ישראל שאם לא יוריד מיד את הריבית, משרד האוצר יפחית חד צדדית מיסים ב-2026. זו קטטה שמבטאת אי-הבנה גורפת של תפקידי הנגיד, של הסיבות לאינפלציה הגבוהה (בראשן היעדר רפורמות ממשלתיות לטיפול ביוקר המחיה), ושל עומק הבור בקופת המדינה.
יותר מכל, מדובר בניסיון של סמוטריץ' לשדר מראית עין של "עסקים כרגיל" ולהסיח את הדעת מהגורם האמיתי שמאט את הצמיחה: הארכת והרחבת המלחמה, כשברקע כוונה מוצהרת של השר לא רק להגן על ניר עוז או בארי – אלא לכבוש לצמיתות וליישב מחדש את עזה כולה.
בצד השני של הסקאלה, חשוב להדגיש את ההזדמנויות הממתינות למשק לאחר הפסקת אש: "אפקט ריבאונד" שעשוי להגדיל את ההשקעות באופן מיידי, תחילת השיפור בדירוג האשראי ע"י הסוכנויות הגדולות, התאוששות במצב הרוח הצרכני בזכות חזרת החטופים, הסרת "החרמות השקטים" ומניעת גלישה לאחרים.
עוד ב-
מנכ"ל "מגדל", רונן אגסי, העריך באוזניי השבוע את הפוטנציאל המצטבר של כל המנופים הללו בצמיחה גבוהה פי שלושה מהרמה הקיימת היום – וגם אם נסחף באופטימיות, הוא כנראה אינו טועה בזיהוי הפוטנציאל. כמו ל"מנועי בית שמש" המוחרמת, גם למשק הישראלי יש מספיק מנועים להמריא מחדש, כשהנעלם העיקרי נותר: מתי הוא יוכל, סוף סוף, לעשות זאת?
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
