השוק

מזרחי טפחות מגיב להחלטת הפד: מתי הריבית בארה"ב תרד?

יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר עסקאות בבנק מזרחי טפחות, הגיב לראשונה על החלטת הפרדל ריזרב להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמת 5.5%
מערכת ice | 
יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר עסקאות בבנק מזרחי טפחות (צילום עופר חגיוב, Magma Images)
בהתאם לתחזיות, הבנק הפדרלי של ארצות הברית, הפדרל ריזרב, הודיע אמש (רביעי) כי הוא מותיר את הריבית ללא שינוי ברמת 5.5%. היו"ר ג'רום פאוול תמך בהשראת הריבית על כנה, וכך גם כל חברי ועדת השוק הפתוח (FOMC) של הבנק, בתום פגישה שנמשכה יומיים שלמים.
הלן תגובתו של יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר עסקאות בבנק מזרחי טפחות, להחלטת הריבית של הפד: "ההודעה היום מסכמת את הפעם השנייה ברציפות, שבה הפד מותיר את הריבית ללא שינוי. אם נזכור שהפד השתהה במהלך ההעלאות הנוכחי, לראשונה ביוני. ושמאז בוצעה רק העלאה אחת, בחודש העוקב, הרי שההחלטה היום מסכמת קרוב לחצי שנה של הימנעות משינוי מהותי במדיניות.
ההימנעות זו נרשמה אומנם על רקע עליית תשואות האג"ח הארכות בארה"ב, לאור הגידול בקצב ההנפקות על ידי מחלקת האוצר האמריקאית. אבל בעוד שהצהרות חברי הפד נטו בחודשים האחרונים לצודד בצורך בהעלאות נוספות, לעיתים באחוזים ניכרים, זה בהחלט מעלה את השאלה עד כמה הפד סבור שנדרש המשך הידוק, מהשלב הנוכחי.
אם נצא קצת החוצה, ונבחן את סדרת העלאות הריבית של הפד כחלק ממהלך הצמצום המוניטרי העולמי האחרון, הרי שבהרבה מקומות ניתן לקבוע כי זה מיצה את עצמו. נתוני האינפלציה הנמוכים באירופה, אשר פורסמו אתמול, והצביעו על חצייה דרומה של רף ה-3% לראשונה מאז 2021 הם כמובן דוגמה עדכנית לזה. וככלל, ניכר כי השפעות עליית מחירי הסחורות בעולם, בשנה שעברה לא התפתחה לכדי ספירלה מוניטרית.
אל מול זה, הכלכלה האמריקאית הנוכחית צפויה להצטרף בקרוב לאותו מהלך דיפלציוני, במובן זה שהעלייה המחודשת במחירי הנפט הגולמיים, על רקע צמצום כמויות ההפקה של OPEC+ בסביבות ספטמבר נבלמה בתקופה האחרונה. והירידות במחירי הנפט בימים האחרונים, מצטרפות לצמצום המרווחים הנגבים מבתי הזיקוק עבר זיקוק הבנזין מהנפט. כל הביאו וצפויים עוד להביא לירידה ניכרת במדדי המחירים האמריקאים של אוקטובר ונובמבר דרך סעיפי מחירי הדלק בתחנה ובמחירי הטיסות.
היסטורית, הותרת ריבית על כנה על ידי הפד סימנה סוף למהלכי העלאות ריבית. משם, ככלל, זה לקח מספר חודשים, לפעמים קצת פחות, לפעמים קצת יותר, עד שהכלכלה הייתה מראה סימנים של הצטננות מספקת. ואפשר היה לחזור לריביות נמוכות יותר, כאלה המתיישבות עם האופן שבו הפד ראה כניטרליות עם הפעילות הכלכלית. בסיבוב הנוכחי, ניכר כי לקח לכלכלה הרבה יותר זמן להפנים את העלאת הריבית.
במידה רבה זה קרה בגלל אותו מהלך של הנפט. ובמידה לא מבוטלת תרמה לזה גם הדה־גלובליזציה של לאחר הקורונה. עם זאת, נעריך כי עם האופן שבו ההודעה היום צפויה למתן את הציפיות להעלאות נוספות בעתיד, יש פה משום קו פרשת מים של המדיניות המוניטרית העולמית. לא ברור עדיין מתי נראה הורדת ריבית ראשונה בארה"ב – זה עדיין לא על האג'נדה. אבל להערכתנו זה יהיה בקרוב.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה