מודי שפריר, אסטרטג השווקים בחדר העסקאות של בנק הפועלים מעריך שהעלות הכוללת של המלחמה, נכון לרגע זה, צפויה לעמוד על 27 מיליארד שקל והיא תגדיל את הגירעון ב-1.5% נוספים.

שפריר אומר כי INSS שהוא מכון למחקרי בטחון לאומי ציין במאמר שפורסם בשנת 2020 כי "העלויות הצבאיות של מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 (נמשכה 34 ימים) נאמדו ב9.4- מיליארד שקל" שהם כ- 1.3% אחוז מהתוצר.  "בעקבות מבצע "צוק איתן" (50 יום) שופה משרד הביטחון בכ-7 מיליארד שקל בגין הוצאות הלחימה".

"בשורה תחתונה" אומר שפריר "על רקע עליית האינפלציה מאז 2006 ו-2014, הגיוס המשמעותית והיותר מאסיבי של אנשי המילואים, הפיצוי הניכר למשפחות, הצורך בשיקום תשתיות, הצפי למערכה ארוכה ולשיקום חלקים מהצבא – ניתן להניח (בהערכה גסה מאד) כי עלויות המלחמה הנוכחית יעמדו על לפחות 1.5% מהתוצר (לפחות 27 מיליארד שקל) משמע - גידול בגרעון של לפחות 1.5% מהתוצר בשנה הקרובה.

עוד מציין שפריר כי בבנק ישראל ציינו כי "לפי אומדן שערכנו, "צוק איתן" גרם להפסד של כ- 3.5 מיליארד שקל, שהם כ- 0.3% מהתוצר השנתי". שפריר אומר כי הפסד זה נמוך מעט מהגבול התחתון של הערכת ההפסד שגרמה מלחמת לבנון השנייה – 0.35% עד 0.5% מהתוצר השנתי. כיוון שצד ההיצע שמר (בצוק איתן) על יציבות יחסית, ניתן להסיק שהנזק נבע בעיקר מירידה בביקוש – זו באה לידי ביטוי ביצוא שירותי התיירות ובצריכה השוטפת.

עוד ב-

המספרים מתחילים לזרום: זו העלות של המלחמה עד כה

לכתבה המלאה

"יש לציין גם כי עימותים צבאיים מגדילים את ההוצאה הציבורית הביטחונית, אך קשה לכמת את השפעתה על התוצר שכן אין זה ברור באיזו מידה הגידול בא על חשבון ההוצאה הציבורית האזרחית".